איל ניגוח ימי

איל הניגוח היה כלי ההתקפה המרכזי של אוניות מלחמה בים התיכון, משנת־ה-9 לפני הספירה עד סוף המאה ה־1 לפני הספירה. האיל היה חלק מקדמת האונייה. הוא בלט מקצה השדרית בגובה קו המים, והשתמשו בו כדי לנגח, לשתק או להטביע אוניות אויב.

השם ביוונית הוא 'ἔμβολος' (אמבולוס, שם בשפה אחרת), ובלטינית 'rostrum navis' (שם בלטיני). בתלמוד הוא מופיע בשם 'אילָא דספינתא'.

לפני המצאת האיל שימרו אוניות בעיקר להובלת לוחמים. מאמצע האלף השני לפני הספירה נערכו גם קרבות ימיים שבהם נלחמו הלוחמים על סיפון האונייה. המצאת האיל במאה ה־9 לפני הספירה שינתה את הכל: האונייה הפכה בעצמה לכלי נשק שנועד להטביע או לנטרל את האויב. משווים את חשיבות ההמצאה להעלאת התותח על סיפוני אוניות במאה ה־16 לספירה.

איל הניגוח השפיע מאוד על מבנה הספינות. כדי לנגח היטב נדרשו מהירות ותמרון. אלה תלוּיות בכוח ההנעה, מספר החותרים (האנשים ששורטים במשוטים). כדי להגדיל את מספר החותרים בלי להרחיב את הסיפון פותחו הדו‑חתרית והתלת‑חתרית. דו‑חתרית היא ספינה עם שתי 'שורות' של חתרים, תלת‑חתרית עם שלוש. התלת‑חתרית שלטה בזירה הימית בתקופה הקלאסית.

שיא לוחמת הניגוח היה במאות ה־5 וה־4 לפני הספירה, בעיקר בציים של אתונה, רודוס וקרתגו. בתקופה ההלניסטית הופיעו אוניות ענק ורב‑חתריות שהגבילו את הניגוח. לוחמת הסיפונים וירי כלי‑הקלע נעשו חשובות יותר, אם כי ניגוח לא נעלם לחלוטין.

לאחר קרב אקטיום ב־31 לפני הספירה דעכה חשיבות האיל. הים התיכון הפך לשליטה רומית ולא נותרו אויבים גדולים לשם קרבות תמרונים. ניסיונות להחיות את הניגוח במאה ה־19, במלחמת האזרחים האמריקנית ובקרב ליסה, היו לא יעילים וקצרי‑מועד.

איל הניגוח הוא חוד חזק בקדמת הספינה. החוד בולט כמעט בקו המים. משתמשים בו כדי להכות ספינת אויב.

האיל הומצא בערך במאה ה־9 לפני הספירה. הוא שימש עד סוף המאה ה־1 לפני הספירה.

לפני זה ספינות הובילו לוחמים לקרבות. אחר כך הם נלחמו גם על הסיפון.

האיל הפך את הספינה לנשק. זה שינה את הלחימה בים מאוד. משווים את זה להעמדת תותח על ספינה במאה ה־16.

כדי להיות מהירות נדרשו הרבה חתרים. חתרים הם האנשים שממשיכים במשוטים. כדי לשים יותר חתרים בלי להגדיל את הספינה בנו ספינות עם כמה שורות חתרים: דו‑חתרית ויש גם תלת‑חתרית.

התקופה החזקה של הניגוח היתה במאות ה־5 וה־4 לפני הספירה. ציים חשובים אז היו אתונה וקרתגו. אחרי קרב אקטיום ב־31 לפני הספירה האיל הפך פחות חשוב.

ניסו להשתמש בניגוח שוב במאה ה־19. זה לא הצליח והפסיק מהר.