אימפריום

אימפריום (לטינית: imperium) הוא המושג ברומא העתיקה שמשמעותו סמכות, עוצמה ורשות לצוות. לפעמים המילה התייחסה גם לשטח שבשליטת רומא, כמו ב־"אימפריום רומנום".

בזמן המלוכה המלך החזיק באימפריום, הזכות לנהל את המדינה ולפקוד. לאחר מותו של מלך קיבל המלך החדש אישור מחודש מאספת הקוריות, אך ההליך היה בעיקר טקסי. בין מלך למלך מינה הסנאט אינטררקס, שליט זמני עם אימפריום עד לבחירת מלך חדש.

ברפובליקה הועברה הסמכות לפקידים נבחרים שנקראו מגיסטראטים (מגיסטרט = פקיד נבחר). קונסולים היו בראשם. האימפריום נתן להם סמכות פיקוד על הצבא, שיפוט, ענישה ושליטה בשטח.
האימפריום הוענק לשנה כהונת המגיסטרט. אדם עם אימפריום נהנה מסמכות רבה, אבל ניתן לבטל החלטות רק על ידי מי שיש לו אימפריום גבוה יותר.
בתוך חומות רומא הכוח הוגבל. מחוץ לפומריום (תחום מקודש סביב העיר) שלט האימפריום כמעט ללא הגבלה. עם הזמן נקבע שהאימפריום חל עד כקילומטר וחצי מהעיר, ובתוך מרחק זה הייתה סמכות בעיקר שיפוטית.

במקרים מיוחדים מונו דיקטטור ומגיסטר אקוויטום עם אימפריום מורחב. כדי לנהל פרובינקיות נוצרו פרומגיסטראטים, תפקידי ממשלה שנוצרו כשקונסולים ופראיטורים קיבלו הארכות של אימפריום (prorogare imperium). לעתים ניתן אימפריום בכוח גבוה יותר, imperium maius, כפי שניתן לגניאוס פומפיאוס.

סימני האימפריום כללו נס שנהב עם סמל העיט, ליקטורים (שומרים אישיים) שנשאו את הפסקס (fasces, צרור מוטות עם גרזן). מחוץ לפומריום הוסיפו גרזנים לפסקס, כדי להציג את הסמכות להטיל עונש מוות. מספר הליקטורים הצביע על דרגת האימפריום. מגיסטרט עם אימפריום גם לבש אבנט אדום והיה זכאי לכיסא קורולי בזמן כהונתו.

דרגת האימפריום של תפקידים ברומא נמדדה לפי מספר הליקטורים שהלכו לפניהם. פרטים על המספרים מופיעים במקורות ההיסטוריים.

אוגוסטוס איחד את סמכויות הפרוקונסול, סמכויות הטריבון וסמכויות נוספות בתפקיד הפרינקפס (הקיסר). כך אימפריום הפך לנחלת הקיסר. המושגים imperium maius וטריבוניקא פוטסטס הפכו לסמלים החוקיים של שלטון הקיסר, שאיתם חיזק הקיסר את מעמדו כחזקה חוקית על המדינה.

אימפריום (מלטינית: imperium) היה כוח לשלוט ברומא העתיקה. לפעמים זה גם פירש שטח שבו רומא שלטה.

בזמן המלכים המלך החזיק את האימפריום. לאחר מותו מינה העם מלך חדש שקיבל אישור. לפעמים הסנאט מינה מנהל זמני שנקרא אינטררקס.

בימי הרפובליקה האימפריום עבר למגיסטראטים. מגיסטראט הוא פקיד נבחר. הקונסולים היו המנהלים הראשיים. האימפריום אפשר להם לפקד על הצבא ולשפוט אנשים.
בתוך חומות רומא הכוח היה מוגבל. מחוץ לחומות הם יכלו לנהוג כמעט כמלכים. נקבע שטווח זה היה עד בערך קילומטר וחצי מהרומן.

היו מקרים מיוחדים של דיקטטור או מפקד עם כוח גדול יותר. גם שרים לשעבר קיבלו הארכות כוח, ונקראו פרומגיסטראטים.

מי שהיה בעל אימפריום הלך עם שומרים שנקראו ליקטורים. הליקטורים נשאו פסקס (צרור מקלות עם גרזן). מחוץ לעיר הוסיפו לגרזן, כדי להראות שהם יכולים להעניש חמור יותר. מספר השומרים הראה מי חשוב יותר.

אוגוסטוס, קיסר ראשון, שילב את כוח האימפריום בכוח של הקיסר. מאז האימפריום הפך להיות כוח הקיסר.