אינדטרמיניזם

אינדטרמיניזם הוא רעיון פילוסופי המנוגד לדטרמיניזם. לפי רעיון זה, לא כל אירוע נקבע לחלוטין על ידי אירועים קודמים. יתכן שיש תופעות שאין להן סיבה מיידית, והעמדה מאפשרת דיבור על חופש הבחירה. במדע, ובמיוחד במכניקת הקוונטים (ענף בפיזיקה שעוסק בחלקיקים קטנים מאוד), יש מי שמאמין שאירועים אינם ודאיים ושתוצאות תלויות בהסתברות. עקרון אי הוודאות של ורנר הייזנברג, עיקרון שמגביל את הדיוק שבה אפשר למדוד חלקיקים, נתפש על ידי רבים כתמיכה באינדטרמיניזם.

האינדטרמיניזם נתמך בין היתר על ידי סר ארתור אדינגטון ומורי גל-מאן. ז'אק מונוד קידם את הרעיון בחיבורו "סיכוי והכרח". איליה פריגוג'ין הציע אינדטרמיניזם במערכות מורכבות.

העמדה לא אומרת שאין סיבות. היא טוענת שסיבות אינן מחייבות תוצאה יחידה. אם x היא סיבה הכרחית ל-y, הנוכחות של y מצביעה ש-x קדם לו, אבל נוכחות של x לא מבטיחה ש-y יקרה. אם x היא סיבה מספקת ל-y, ייתכן ש-x גרם ל-y, אך סיבה אחרת יכולה גם לגרום לו.

במקום לראות סיבה כמדויקת ותמידית, משתמשים ברעיון שסיבה יכולה להעלות את ההסתברות לתוצאה. לדוגמה, עישון מעלה את הסיכון לסרטן, אבל לא גורם לו בכל המקרים. בפרשנות גיררדי-רימיני-ובר למכניקת הקוונטים יש אינדטרמיניזם. פרשנויות אחרות, כמו בוהם ואוורט, הן דטרמיניסטיות.

אינדטרמיניזם, רעיון שאומר שלא כל דבר נקבע מראש. לפעמים לא ידוע מראש מה יקרה. במקצת תופעות אין סיבה ברורה.

במדע, במיוחד במכניקת הקוונטים (חלק של הפיזיקה של חלקיקים קטנים), רבים חושבים שהתוצאות הן עניין של סיכויים. העיקרון של הייזנברג (חוק שקובע שאי אפשר למדוד הכל בדיוק רב) מחזק את הרעיון הזה.

יש סיבות, אבל הן לא תמיד מביאות לתוצאה אחת בלבד. סיבה הכרחית היא משהו שצריך להיות נוכח אם התוצאה קיימת. סיבה מספקת יכולה לגרום לתוצאה, אבל גם דברים אחרים יכולים לגרום לה.

במקום לומר ש-A תמיד גורם ל-B, אומרים ש-A מעלה את הסיכוי ל-B. לדוגמה, עישון מעלה את הסיכוי למחלה, אבל לא כולם שחושפים מעשנים חולים.

יש גם פרשנויות שונות למכניקת הקוונטים. חלקן רואות אי ודאות. אחרות רואות סדר ודטרמיניזם.