אינטליגנציה רגשית היא היכולת לזהות, להבין ולנהל רגשות עצמיים וזולתיים. המונח הוזכר לראשונה במחקרים מהמאה ה-20, והאזכור המפורש המוקדם מיוחס לעבודת פיין (1985). ההגדרה הפכה נפוצה אחרי ספרו של דניאל גולמן באמצע שנות ה-90.
אין הגדרה אחת מוסכמת. חוקרים מציעים שלוש גישות עיקריות למדידה ולהגדרה: מודל כישורים קוגניטיביים, מודל תכונתי ומודלים מעורבים.
לפי מאייר וסאלוביי, אינטליגנציה רגשית מתוארת כסט של יכולות שמקשרות בין רגשות לחשיבה. הם מפרידים ארבע יכולות מרכזיות:
- תפיסת רגשות: לזהות רגשות בהבעות פנים, בקול ובתמונות. אמפתיה היא חלק מזה; זו היכולת להבין איך מישהו אחר מרגיש.
- שימוש ברגשות: להשתמש ברגש כדי לחשוב ולפתור בעיות.
- הבנת רגשות: לדעת איך רגשות מתפתחים ומשפיעים זה על זה.
- ניהול רגשות: לווסת רגש אישי ושל אחרים, ולהשתמש ברגש להשגת מטרות.
המבחן הידוע לפי מודל זה הוא MSCEIT. זהו מבחן ביצוע שבו הפונה פותר משימות הקשורות לרגש. המבחן נותן ציונים בארבע היכולות ובציון כללי.
גישה אחרת רואה אינטליגנציה רגשית כתכונה אישית. זהו מערך נטיות והתנהגויות הנמדדות בשאלוני דיווח עצמי. דוגמה לשאלון כזה היא TEIQue.
מודלים מעורבים משלבים יכולות ותכונות. הם מדגישים גם כישורים רגשיים וגם מיומנויות חברתיות.
בר-און הציע מודל עם חמישה מרכיבים: כישורים תוך-אישיים, כישורים בין-אישיים, סתגלנות, ניהול לחצים ומצב רוח כללי. הוא התמקד ברעיון של "מנת משכל רגשית" (EQ).
גולמן הרחיב את הרעיון לכישורים נלמדים ולממד ארגוני. הוא הציע יכולות כמו מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית וניהול יחסים. לפי גולמן, מיומנויות אלה ניתנות לפיתוח והשפעתן חשובה בסביבת העבודה.
בארגונים משתמשים בכלים כמו ECI ודרך הערכת 360 מעלות, שמשלבים דיווח עצמי ודירוג עמיתים.
הביקורת נוגעת לשלושה היבטים: הבסיס התאורטי, שיטות המדידה והתרומה המנבאת שלה. חוקרים טוענים שהמושג מעורבב מדי ומדידותיו אינן אחידות.
מחקרים מראים כי אינטליגנציה רגשית לרוב לא מנבאת הצלחה בלימודים ובקריירה מעבר למה שמנבאים IQ ותכונות אישיות. בבחינות שבהן נצפתה תוספת ניבוי, לעיתים יש בעיות מתודולוגיות.
מחקרים מצאו ממצאים מעורבים. קוטה ומיינרס הציעו מודל מפצה: כש-IQ נמוך יותר, ל-EI גבוה יש השפעה חיובית רבה יותר על ביצועים. הסברים אפשריים כוללים שיפור בתיאום חברתי, בקבלת סיוע ובהתנהלות עצמית.
מחקרים מראים שמחוננים נוטים להציג רמות EI גבוהות יותר, ולעיתים מדווחים על עצמם כבעלי EI נמוכה יותר. EI גבוהה קשורה לבריאות נפשית, הסתגלות חברתית והישגים אקדמיים.
יש ראיות שניתן לטפח אינטליגנציה רגשית. הדרכה בילדות המוקדמת, שיחה על רגשות, סיפורים ושירים תורמים למודעות רגשית. בחלק ממחקרים הועלתה סברה שטיפולים עונשיים קשים עלולים לפגוע בפיתוח רגשי של ילדים.
אינטליגנציה רגשית היא היכולת לזהות ולנהל רגשות. לזהות רגשות פירושו להבין מתי אתה או אחרים עצובים או שמחים.
יש כמה דרכים להסביר זאת. רוב האנשים מסכימים שאינטליגנציה רגשית קשורה להבנה עצמית ולהבנת אחרים.
- לזהות רגשות: להבחין אם מישהו שמח או כועס.
- להשתמש ברגשות: לתת לרגש לעזור לך לחשוב.
- להבין רגשות: לדעת איך רגשות משתנים עם הזמן.
- לנהל רגשות: לשלוט ברגשות כדי לעשות דברים טובים.
חוקרים בנו מבחנים כדי למדוד את היכולות האלה. יש מבחני ביצוע ומבחני שאלון.
מאייר וסאלוביי דיברו על יכולות אלה. גולמן הדגיש שאפשר ללמוד מיומנויות רגשיות.
חוקרים מזהירים שלפעמים קשה למדוד ולנבא הצלחה רק בעזרת אינטליגנציה רגשית. IQ ואישיות עדיין משפיעים מאוד.
אפשר לשפר את היכולת לדבר על רגשות. לשמוע סיפורים ולתרגל שיחה על רגשות עוזר.
יש מחקרים שגם מצאו שענישה קשה לילדים יכולה לפגוע בהתפתחות הרגשית שלהם.
תגובות גולשים