אינטרפול

הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי, הידוע כאינטרפול, מקשר ומשתף פעולה בין כוחות משטרה בעולם כדי להילחם בפשיעה חוצת גבולות. מטה הארגון נמצא בליון שבצרפת. לאינטרפול 196 מדינות חברות, ולכל מדינה יש "לשכה מרכזית לאומית" (NCB), משרד שמקשר בין המשטרה המקומית לאינטרפול.

האינטרפול מספק תמיכה בחקירות, הכשרות ומאגרי מידע משותפים (כגון DNA, תמונות וטביעות אצבע) שיכולים לסייע באיתור חשודים ובהחלפת מודיעין. תחומי המיקוד העיקריים הם טרור, פשיעת סייבר ופשיעה מאורגנת. יחד עם זאת, אחריות הארגון נוגעת גם בפשעים נוספים כגון סחר בסמים, סחר בבני אדם, הלבנת הון, פורנוגרפיית ילדים, זיוף ושחיתות.

האינטרפול מוציא הודעות שונות למדינות החברות. "הודעה אדומה" (Red Notice) היא בקשה לחיפוש והגשה למעצר של מבוקש למטרות הסגרה. יש גם התראות צהובות על נעדרים בעלי עניין בינלאומי. אך חשוב להבין: אינטרפול אינו משטרה בינלאומית שמעצרת אנשים בעצמה. הוא מספק כלים ושיתוף מידע למדינות החברות.

הארגון נוסד ב-1923 (בוינה) ביוזמת מפקדים משטרתיים והפך לרשמי ב-1956. בתקופת מלחמת העולם השנייה הארגון עבר לשליטת הנאצים ושימש באופן שגוי בחלק מהאירועים. לאחר המלחמה האינטרפול הוקם מחדש במערב, ומטהו הועבר לסן-קלו ליד פריז, ולאחר מכן ב-1989 לליון. הארגון קיבל הכרה רשמית ממועצת הביטחון של האו"ם ב-1997.

האינטרפול מנוהל על ידי אספה כללית של כל המדינות החברות, שהיא בוחרת את הוועדה המבצעת ואת הנשיא. התקציב השנתי היה 176 מיליון אירו ב-2023, ומקורו העיקרי הוא תרומות משטרתיות של המדינות החברות. הנשיא הנוכחי הוא אחמד נאסר אל-ראיסי מאיחוד האמירויות. הפעילות השוטפת מנוהלת על ידי המזכירות הכללית, כ-1,000 עובדים מכל העולם. המזכ"ל הנוכחי הוא יורגן שטוק, ולדסי אורקיזה מברזיל מונה כמחליפו המיועד ב-2025.

בהתאם לחוקה, על האינטרפול להישאר נייטרלי פוליטית. כלומר הארגון נמנע ממעורבות בפעילויות פוליטיות, צבאיות, דתיות או גזעניות. למרות זאת, היו מקרים שבהם מדינות ניסו להשתמש במנגנוני הארגון לצרכים פוליטיים, בעיקר באמצעות בקשות ל'הודעות אדומות'. כדי להתמודד עם בעיות כאלה הוקמה ב-2008 "הוועדה לפיקוח על תיקי אינטרפול" (CCF). ה-CCF בוחנת עתירות של אנשים שביקשו למחוק או להוריד הודעות אדומות שהוצאו נגדם, במיוחד אם הוצאו מטעמים פוליטיים או מפירים זכויות אדם.

האינטרפול עובד בארבע שפות: אנגלית, ערבית, צרפתית וספרדית. הוא משתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים אזוריים וכמויות של משטרה, בין השאר FBI, EUROPOL, Frontex וסוכנויות אזוריות כמו AFRIPOL ו-AMERIPOL.

קשר עם הציבור נעשה בעיקר דרך המשטרה המקומית. במקרה של נעדרים בחו"ל מדווחים למשטרה המקומית שיכולה להעביר את המידע לאינטרפול. במקרה של חשדות לשימוש פסול בשם אינטרפול או בקשות לגישה למידע יש לפנות לוועדה לפיקוח על תיקי אינטרפול.

התחום הטכני של העבודה כולל גם מאגר תעודות זהות ודרכונים גנובים או אבודים, שנפתח ב-2002. המערכת כללה מעל 10 מיליון תעודות נכון ל-2006. יש לציין שישראל אינה משתתפת במאגר זה.

בסיכום הפעולה: אינטרפול הוא גוף תיאום בינלאומי שמחבר בין משטרות, מספק כלים משפטיים ומודיעיניים ומנסה לשמור על נייטרליות, אך נתקל באתגרים ובביקורות כשמדינות מנצלות את הכלים לצרכים פוליטיים.

אינטרפול הוא ארגון שמחבר בין המשטרות בעולם כדי לעזור לתפוס פושעים שחוצים גבולות. המטה שלו בליון שבצרפת. יש לו 196 מדינות חברות. לכל מדינה יש לשכה שמתקשרת עם אינטרפול. לשכה מרכזית לאומית (NCB) היא המשרד במדינה שמעביר מידע לאינטרפול.

האינטרפול עוזר בחקירות ומשתף מאגרי מידע כמו תמונות, טביעות אצבע ו-DNA (חומר גנטי). הוא עוזר בעיקר במקרים של טרור, פשע ברשת ופשיעה מאורגנת. הוא גם מסייע בסחר בסמים, סחר בבני אדם ובפורנוגרפיית ילדים.

האינטרפול מוציא "הודעה אדומה", הודעה שמבקשת שמדינה תחפש ותעצר אדם כדי להסגירו. יש גם התראות על נעדרים. אבל אינטרפול עצמו לא עוצר אנשים. רק המשטרה בכל מדינה יכולה לעצור.

הארגון נוסד ב-1923. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא הושפע לרעה בידי הנאצים. אחרי המלחמה הארגון שוקם והועבר לליון. ב-2008 הוקמה ועדה שמפקחת על התיקים בשם CCF. היא בוחנת עתירות של אנשים שנלחמים נגד הודעות אדומות שמופנות אליהם.

האינטרפול עובד בארבע שפות: אנגלית, ערבית, צרפתית וספרדית. הוא משתף פעולה עם ארגונים כמו FBI ו-EUROPOL. אם צריך לדווח על נעדר בחו"ל, מדווחים למשטרה המקומית והיא מעבירה את המידע לאינטרפול.

האינטרפול יש מאגר של דרכונים ותעודות זהות גנובים או אבודים מאז 2002. נכון ל-2006 היו בו מעל 10 מיליון תעודות. ישראל לא שותפה במאגר זה.

הארגון מנהל תקציב ומשרתים מעשרות מדינות. המטרה העיקרית היא שיתוף פעולה בין משטרות כדי לתפוס פושעים ולשמור על חוק וביטחון בעולם.