איפיגניה בטאוריס

איפיגניה בטאוריס הוא מחזה יווני ישן מאת אוריפידס מהמאה החמישית לפני הספירה.

איפיגניה הייתה אמורה להקרב אותה כקורבן. האלה ארטמיס הצילה אותה. ארטמיס לקחה אותה לאי טאוריס. שם היא הפכה לכוהנת במקדש. כוהנת היא מי שעובדת במקדש ועושה טקסים. איפיגניה מתגעגעת לבית ולמשפחה שלה.

אחיה אורסטס רצח את אמו כדי לנקום את מות אביהם. אחרי זה רודפות אותו האריניות. האריניות הן רוחות נקמה. אפולון, אל במיתולוגיה, אומר לו לגנוב פסל של ארטמיס ולהביאו לאתונה. כך אולי יפסיקו לרדוף אותו.

אורסטס וחברו פילאדס באים לטאוריס כדי לגנוב את הפסל. הם לא יודעים שאיפיגניה כוהנת במקדש. שומרים תופסים אותם ורוצים להקריב אותם. איפיגניה מזהה את אורסטס. הם מתכננים לברוח עם הפסל.

איפיגניה אומרת למלך תואס שהפסל טמא וצריך לשטוף אותו בים. המלך מסכים. הם בורחים עם הפסל. תואס רוצה להרוג אותם, אבל האלה אתנה מונעת ממנו. כך הם מצליחים להימלט.

גתה כתב גרסאות חדשות על הסיפור במאה ה-18. המלחין גלוק עיבד זאת לאופרה, שהוצגה בפריז בשנת 1779.

תרגום עברי: אהרן שבתאי, 2007.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!