אַכַּד (אגאדה) היתה עיר, עם וממלכה במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום, פרת במערב וחידקל במזרח. הממלכה נוסדה סביב 2350 לפנה"ס, והשפה האכדית, שם כולל לאשורית ולבבלית, היא שפה שמית מזרחית. אכדית נכתבה בכתב יתדות, כלומר סימנים חקוקים על לוחות חרס. השפה שלטה במסופוטמיה ובסוריה והשפיעה על ארמית ועברית.
העיר עצמה לא נתגלתה עד היום, אך סבורים שהיא ישבה כ־50 ק"מ דרום־מערבית לבגדאד. אכד הגיעה לשיא בין המאות ה־22 ל־18 לפני הספירה, לפני עליית בבל. השם אכד גם מופיע כמונח בחיבורי פולחן ואגדה, והוא נקשר לאלת המוות והשאול ארשכיגל.
התעודות הראשונות באכדית קשורות לסרגון מאכד (המאה ה־23 לפנה"ס). סרגון נתפש כמי שאיחד את שומר ואכד והרחיב את השטחים עד הים התיכון ואנטליה. עם זאת, מחקרים מצביעים שלפניו לוגלזגיסי מאורוכ החל בתהליכי התרחבות. בשלב מאוחר יותר מופיע השם "אכדו" יחד עם שומר בתארים מלכותיים.
האתר של העיר לא זוהה ארכיאולוגית. יחד עם זאת, יש טקסטים מהמאה ה־6 לפנה"ס שמזכירים את מיקומה ואת חורבותיה.
השם "אגאדה" כנראה מגיע מהשפה השומרית ולא מהאכדית. הצורה המאוחרת "אכאדו" פירושה "המגיע מאכד". ייתכן שפירוש השם המקורי הוא "כתר אש", וקישור זה נובע מפולחן ישן לאלה אישתאר, האלה הזוהרת. נבונידוס מזכיר שהפולחן לאישתאר באגאדה השתנה מאוחר יותר לאלה אחרת, אנוניט, שבמקדשה היה בסיפר.
אכד או אַגאדה הייתה עיר וממלכה עתיקה במסופוטמיה. מסופוטמיה היא ארץ בין נהרות פרת וחידקל. הממלכה קמה סביב 2350 לפני הספירה.
השפה דיברו שם נקראה אכדית. אכדית נכתבה בכתב יתדות. כתב יתדות זהו כתב עם סימנים על לוחות חרס.
העיר לא נמצאה עד היום. חושבים שהיא הייתה כ־50 ק"מ מדרום־מערב לבגדאד. אכד הייתה חזקה מאוד בין המאות ה־22 ל־18 לפני הספירה.
המלך המפורסם סרגון מאכד חיבר שטחים רבים וסייע להקמת אימפריה. לפניו שלט גם לוגלזגיסי. יש מסמכים מאוחרים שמזכירים את חורבות העיר.
שם העיר "אגאדה" מקורו כנראה בשומרית. שמות האלהים היו חשובים שם. אכד קשורה גם לאלת המוות ארשכיגל ולאלה אישתאר, שהיא אלת האהבה והזוהר.