אל מלא רחמים הוא נוסח תפילה לזכר נשמות, נפוץ בקהילות אשכנז מזרחי. החזן (מוביל התפילה) אומר אותה לעילוי נשמת הנפטר, בעת הלוויה, בביקור על הקבר ובימי זיכרון. כיום נוהגים גם לומר אותה בטקסים לאומיים, במיוחד ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וליום הזיכרון לחללי צה"ל.
מנהג להזכרת נשמות בתפילה מוזכר כבר אצל הגאונים. אך השם "אל מלא רחמים" מופיע לראשונה בספר מעבר יבוק משנת 1626.
לתפילה תבנית קבועה שבה משולב שמו של הנפטר או תיאור הנרצחים במקרה של אזכרה קבוצתית (אזכרה = טקס זיכרון). אחרי גזירות ת"ח, ת"ט נכתבו נוסחים מיוחדים לזכר הנרצחים, ומנהג זה נמשך. כך נוצרו נוסחים גם לזכר מעפילים שנפטרו בדרכם ולזכר הרוגי מטוס אל-על שהופל.
הנהוג לשיר את התפילה בסולם פריגיש (סולם מוזיקלי שמקנה לה צליל מיוחד).
נוסח מקורי אמר "המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה". השל"ה (איש דתי לשונו) שינה זאת ל"על כנפי השכינה". הסיבה: המילה "תחת" נחשבה דרגה נמוכה יותר, המשוייכת לפי חלק מהדעות רק לגרים.
במקרה של נפטרת, הנוסח מושנה בהתאם לצורת הנקבה.
לוחמי המחתרות הוכנסו לנוסח בשנת 1969.
בזמן השואה חיברה הרבנות הראשית נוסח לזכר הקורבנות. במשך השנים נוצרו נוסחים שונים, והיה ויכוח ציבורי על ציון זהות הרוצחים ועל פירוט דרכי ההרג. בשנת 1960 ביקש הנשיא יצחק בן־צבי לכלול אזכור מפורש של "הנאצים הגרמנים, בני בריתם וגרוריהם"; הבקשה עוררה מחלוקת. יד ושם השתמש בנוסחים שונים במהלך השנים, ובשנת 1962 השתמש בנוסח "הנאצים ועוזריהם".
הנוסחים גם כללו מדי פעם פירוט על מספר הקורבנות, ארצות המוצא ומחנות ההשמדה.
התפילה מופיעה בסצנת הסיום של הסרט "הגן של פינצי קונטיני". המשורר יהודה עמיחי כתב שיר בשם "אל מלא רחמים" שמביע ביקורת על רעיון הרחמים בעולם.
אל מלא רחמים היא תפילה שאומרים לזכור אנשים שנפטרו. החזן (האיש שמוביל את שירי התפילה) אומר אותה בהלוויה, על הקבר ובימי זיכרון.
הרעיון להזכיר נשמות בתפילה עתיק. השם "אל מלא רחמים" הופיע לראשונה בספר משנת 1626.
בתפילה מזכירים את שמו של הנפטר או תיאור הקבוצה. יש נוסחים מיוחדים לאסונות גדולים.
התפילה מושרת במנגינה מיוחדת שנקראת פריגיש (מנגינה בעלת צליל מיוחד).
הייתה נוסח ישן שאמר "תחת כנפי השכינה". אחר שינו זאת ל"על כנפי השכינה". השכינה היא המילה לנוכחות האל.
אם מדובר בנפטרת, משנים את המילים לנקבה.
בזמן ולאחר השואה הכינו נוסחים לזכר הקורבנות. היה ויכוח על איך לכתוב מי האחראים. נשיא המדינה ביקש לציין את הנאצים, והרעיון עורר דיון.
התפילה מופיעה בסרט ובשיר של המשורר יהודה עמיחי.
תגובות גולשים