אלבטרוסיים

אלבטרוסיים (שם מדעי: Diomedeidae) הם משפחה של עופות ימיים מסדרת היסעוראים (סדרת עופות שחיים בים). הם כוללים את המינים הגדולים ביותר בסדרה, ונפוצים בעיקר באוקיינוס הדרומי ובצפון האוקיינוס השקט. בעבר חיו גם בצפון האוקיינוס האטלנטי, לפי מאובנים.

הם ידועים ביכולתם לעוף למרחקים עצומים ובמוטת כנפיים רחבה מאוד. אצל אלבטרוס נודד מוטת הכנפיים עולה על 3.5 מטרים, והינה הגדולה ביותר בקרב העופות החיים כיום. הם מתמחים בדאייה (מעוף ללא פעימות רבות) וכך חוסכים אנרגיה לאורך טיסות ארוכות.

אלבטרוסים הם עופות גדולים, חלקם שוקלים עד כ-8 ק"ג. המקור שלהם ארוך וחזק, ולצידיו יש צינורות אוויר זעירים שמשפרים את חוש הריח שלהם. חוש הריח המסונף למקור מאפשר להם לאתר מזון מרחוק. לרגליהם שלוש אצבעות קדמיות עם קרומי שחייה. נוצותיהם משתנות בין מינים: אצל חלקם חלקים תחתונים לבנים, ואצל חלקם גוף כהה.

הכנפיים צרות וקשיחות, ונועדו לדאות. יחס הגלישה שלהם מאפשר לטוס 22, 23 מטרים קדימה על כל מטר שנמצלים במורד. הם משתמשים בגידים מיוחדים שנועלים את הכנף פרושה, וכך שומרים אנרגיה. ההמראה והנחיתה דורשים מאמץ רב, ולכן לפני המראה רצים לעיתים כדי לצבור עילוי.

מרבית המינים חיים בחצי-הכדור הדרומי, מאנטארקטיקה ועד דרום אמריקה. ארבעה מינים חיים בחצי-הכדור הצפוני, בעיקר באוקיינוס השקט. הם בוחרים אזורים עם זרמי אוויר חזקים, כי הם צריכים אותם כדי לדאות בקלות. מינים מסוימים נודדים מרחבי הים אחרי עונת הרבייה.

האלבטרוסים אוכלים בעיקר דיונונים (ראשנים ימיים), דגים וקריל (סוג סרטנים קטנים). הם צדים בקרבה לפני המים, צוללים לעומק לעיתים, או מנצלים פגרים (גופות) של יצורים ימיים. הרגלי האכילה משתנים בין מינים ואפילו בין אוכלוסיות של אותו מין.

אלבטרוסים מקננים במושבות באיים מבודדים. הם בדרך כלל מונוגמיים, הזוג נשאר יחד שנים רבות ולעיתים לכל החיים. תהליך החיזור כולל תצוגות מורכבות הדומות לריקוד. הם מגיעים לבגרות מינית סביב גיל חמש שנים. ברוב המינים מוטלת ביצה אחת בעונת רבייה אחת כל שנתיים. ההורים מדגרים בתורנות, והתהליך כולל צום ממושך להורה הדוגר.

תוחלת החיים גבוהה מאוד; רוב המינים חיים מעל 50 שנה. דוגמה מפורסמת היא נקבת אלבטרוס בשם Wisdom, שמוערכת בכ-70 שנה והיא עוף הבר המבוגר ביותר שתועד בחצי הכדור הצפוני.

המשפחה מחולקת בדרך כלל לארבעה סוגים עיקריים, ויש ויכוחים מדעיים על מספר המינים המדויק. מאובנים מצביעים על מוצא עתיק, והפיצולים העיקריים בין הקבוצות התרחשו במיליוני שנים האחרונות.

אלבטרוסים מוזכרים בתרבות ובעיותיהם נוצרות לעיתים קרובות עקב מפגש עם האדם. הם משכו דייגים ומשוררים לאורך ההיסטוריה, והופיעו כסמלים בפואטיקה ובפולקלור. כיום מושבות אלבטרוס מושכות מבקרים וצפרים רבים.

מתוך כ-21 מינים שמוכרים כיום, 19 מסווגים בסכנה על ידי IUCN. קודם חשודה פגיעה נרחבת מהציד למען נוצותיהם. כיום האיומים העיקריים הם:
- דיג בחכות (longline) שבו אלבטרוסים נלכדים ומתים כשלל לוואי.
- מינים פולשים (חולדות, חתולים) שאוכלים ביצים וגוזלים.
- זיהום, כולל פלסטיק שאותו הם בולעים.
- דיג יתר שמקטין את מלאי הדגים.

יוזמות שימור כוללות שינוי שיטות דיג, השקעת חכות לעומק, מניעת כניסת מינים פולשים לאיים ושיתוף פעולה בינלאומי. הסכם לשימור האלבטרוסים והיסעורים (2001) כולל מדינות רבות ופועל להפחתת הלכידה והזיהום.

האלבטרוס הוא ציפור גדולה שחיה בים. יש לה כנפיים ארוכות מאוד. אצל חלק מהמינים, הכנפיים יותר מ-3.5 מטרים.

האלבטרוסים חיים רוב זמנם מעל המים. הם טובים בדאייה, הם נשארים באוויר בלי לפעום כנפיים הרבה. הם זקוקים לרוחות חזקות כדי לעוף בקלות.

לרגליהם קרומי שחייה, ולמקורם יש פתחים שמחזקים את חוש הריח. חוש הריח עוזר להם למצוא אוכל רחוק.

רובם חיים בחצי-הכדור הדרומי. ארבעה מינים חיים בחצי-הכדור הצפוני.

הם אוכלים דיונונים (יצורים ימיים דמויי-ענקית), דגים וקריל (חסרי חוליות קטנים). הם גם אוכלים לפעמים גופות ימיים.

האלבטרוסים מקננים באיים מבודדים. הם בוחרים בן זוג למשך שנים רבות. בדרך כלל כל עונה מוטלת ביצה אחת בלבד.

האלבטרוסים חיים הרבה שנים, בדרך כלל יותר מ-50 שנה. נקבת אלבטרוס בשם Wisdom חיה מעל 70 שנים.

הם בסכנה בגלל דיג בחכות, בעלי חיים פולשים כמו חולדות, וזבל פלסטיק בים. מדענים ודייגים עובדים ביחד כדי להפחית סכנות אלה.

האלבטרוס מפורסם גם בסיפורים ובשירים. הוא מזכיר לנו את הים ואת הצורך לשמור עליו.