אלופון

בפונולוגיה (חקר הצלילים בשפה) אלופון הוא אחד מכמה צלילי דיבור שמשמשים להגיית אותה פונמה. פונמה היא יחידת קול שמבדילה מילים. המילה אלופון מגיעה מיוונית (ἄλλος = אחר, φωνή = קול). המונח נטבע על ידי הבלשן האמריקאי בנג'מין לי וורף.

במקרים מסוימים שתי צורות של אותו צליל נתפסות כשונות רק בהגייה, אך מייצגות את אותה פונמה. למשל בעברית, הר' יכול להיות רוטטת קדמית שנשמעת כמו ה-R בספרדית, או ר' אחורית שנשמעת כמו ה-R בצרפתית. בשפה הערבית צלילים דומים הם פונמות שונות (נכתבות כר' ו-עין/עיצור אחר), ולכן שם יש מילים שמבדילות ביניהן (זוגות מינימליים).

האֲלופון שנבחר בהגייה בדרך כלל צפוי מההקשר הפונמי, אלה נקראים אלופונים מותנים או וריאנטים תלויי-מיקום. לצד אלה קיימים גם וריאנטים חופשיים: אלופונים שמשתנים לפי מבטא הדובר ולא לפי סביבת הצליל. דוגמה בעברית היא השונות בהגיית הר' בין מבטאים שונים.

אלופון הוא צליל דיבור. צליל כזה מייצג את אותה פונמה. פונמה זו היא להבדל מילים.

המילה אלופון מגיעה מיוונית. הבלשן בנג'מין לי וורף קרא לזה כך.

בעברית יש לעתים שתי דרכים להגות את האות ר'. חלק מהדוברים אומרים אותה כמו בספרדית. אחרים אומרים אותה כמו בצרפתית. בשפות אחרות, ההבדל הזה חשוב יותר, והצלילים הם פונמות שונות.

לפעמים הבחירה בצליל תלויה בסביבה של הצליל. זה נקרא אלופון מותנה. לפעמים זה בגלל מבטא של אדם. זה נקרא וריאנט חופשי.