אלכסנדר גריגורייביץ' לוקשנקו (נולד ב-30 באוגוסט 1954), מכונה גם "באטקה" (אבא). הוא נשיא בלארוס מאז 1994. רבים מאשימים אותו בהתנהגות דיקטטורית, כולל מעצרים המוניים, זיוף בחירות ופגעי זכויות אדם.
נולד בקופוסט במחוז ויטבסק. למד הוראת היסטוריה במכללה בין 1971 ל-1975. במהלך הלימודים היה מזכיר הקומסומול (ארגון הנוער הקומוניסטי) בבית ספר. בשנים 1975, 1977 שירת בצבא ובשירותי הביטחון: ק.ג.ב. (שירות הביטחון של ברית המועצות) ומשמר הגבול, בתפקיד פוליטרוק (קצין פוליטי צבאי). ב-1977, 1978 היה מדריך קומסומול במכללה מקצועית. ב-1980 חזר לשירות ביטחוני וב-1982 מונה למזכיר סובחוז.
בשנת 1990 נבחר לסובייט העליון של בלארוס. הקים שם קבוצת צירים בשם "קומוניסטים בעד דמוקרטיה", שניסתה לשלב רעיונות קומוניסטיים עם אלמנטים דמוקרטיים. לוקשנקו טען שהיה הציר היחיד שהצביע נגד פירוק ברית המועצות, אך זה לא מאומת. לאחר פירוק ברית המועצות חזר לעבוד בסובחוז. בשנות ה-90 תמך תחילה בדגל הלבן-אדום-לבן, אך אחר־כך התנגד לו ונרמז כי ניסה להצטרף לחזית הבלארוסית הלאומית.
בשנת 1993 מונה ליושב ראש הוועדה למלחמה בשחיתות. בתפקיד זה יצא בעיקר נגד הנהגת המדינה דאז.
ב-1994 נערכו הבחירות לנשיאות שבהן התמודדו שישה מועמדים. לוקשנקו רץ בהבטחות למלחמה בשחיתות ולהעלאת משכורות ציבוריות. לפי התוצאות הרשמיות זכה בסיבוב הראשון בכ-45% ובסיבוב השני בכ-80%.
כנשיא שאף לייצב את הכלכלה. הוא הכפיל משכורות וביטל רפורמות קיצוניות, אך אינפלציה המשיכה להקשות. ב-1995 עורר שערורייה כשהשווה את עצמו להיטלר, בטענה שגרמניה תחתיו פרחה.
ב-1996 פרלמנט ניסה להדיחו, אך ההדחה בוטלה בעזרת מתווכים מרוסיה. ב-24 בנובמבר 1996 נערך משאל עם שבו שונו הדגל והסמל לסמלים בסגנון סובייטי, רוסית הוכרזה כשפה רשמית, והחוקה שונתה כדי להרחיב סמכויות נשיא. משקיפים בינלאומיים ציינו זיופים וירידה באחוז ההצבעה. לוקשנקו פיזר את הפרלמנט, ולאחר מכן הורשו להתמודד רק תומכיו; תנועות אופוזיציה הוצאו מחוץ לחוק, חלק ממנהיגיהן נעצרו או עזבו את המדינה, ואמצעי התקשורת העצמאיים הולאמו.
לוקשנקו קידם תהליך של רוסיפיקציה (הגברת השימוש ברוסית ושילוב ערכים רוסים). סמלים לאומיים הוחלפו, ותנועות לשימור התרבות הבלארוסית דוכאו. הוא נואם בעיקר ברוסית; גרסה בלארוסית לאתרו הרשמי נוספה רק ב-2007.
מבחינה חיצונית שמר על קשרים עם משטרים אנטי־מערביים ורוסיה. האיחוד האירופי וארצות הברית הביעו ביקורת חריפה, ורבים כינו אותו "הדיקטטור האחרון באירופה". רוסיה נשארה שותפה קרובה, ושתיהן הקימו מסגרת בשם "האיחוד של רוסיה ובלארוס" לניסיונות אינטגרציה כלכלית וביטחונית.
למרות שיתוף פעולה זה, לוקשנקו לא קידם הפרטה רחבה ושמר על כלכלה מתוכננת בסגנון סובייטי.
ב-2001 נבחר לקדנציה נוספת. תוצאות אלה הוכרו בעיקר על ידי רוסיה ומדינות אנטי־מערביות. ב-2004 נערך משאל על הסרת הגבלת שתי הקדנציות הנשיאותיות; התוצאות הרשמיות הצביעו על 79% תמיכה.
ב-2006 הבחירות הוקדמו למרץ. לפי התוצאות הרשמיות זכה בלוקשנקו בכ-80% מהקולות. המועמדים האלטרנטיביים הפגינו במינסק; שניים מהם נעצרו, כאשר אחד נידון לחמש וחצי שנות מאסר.
ב-2010 זכה שוב, תוך תלונות על זיוף והפגנות שלא הצליחו לשנות את התוצאות. בשנת 2012 סייע להיענות מתרומת כבד עבור מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר.
ב-2015 זכה לפי התוצאות הרשמיות בכ-80% מהקולות. מפלגות אופוזיציה החרימו את הבחירות והתלוננו על זיופים.
ב-2020, בתקופת מגפת הקורונה, עודד עבודה בשדות וטען שספורט וסאונה מועילים יותר מטיפולים. כינה את הפאניקה "פסיכוזה". ביולי 2020 הודיע שחלה בנגיף.
לקראת הבחירות שנערכו ב-9 באוגוסט 2020 נחסמו מתמודדים רבים. סבטלנה טיכאנובסקאיה הגיעה כמועמדת האופוזיציה המאוחדת. הוועדה המרכזית פרסמה כי לוקשנקו זכה בלמעלה מ-80% מהקולות. האופוזיציה טענה לזיופים. זה הוביל להפגנות גדולות ברחבי המדינה.
ב-25 בפברואר 2024 הודיע כי יתמודד שוב ב-2025. בבחירות שנערכו ב-26 בינואר 2025 לפי תוצאות רשמיות ניצח עם 87.6% מהקולות.
נשוי מאז 1975 לגלינה זלנרוביץ'. יש להם שני בנים חשובים: ויקטור, ששימש יועץ לביטחון לאומי, ודמיטרי, שמנהל את מועדון הספורט הנשיאותי. יש לו בן נוסף מחוץ לנישואין, ניקולאי; האישה שמזוהה כאמו היא אירינה אבלסקיה, שהייתה רופאתו האישית.
ב-30 באוגוסט 2024 הוענקה לו בידי רוסיה עיטור אנדריי הקדוש, העיטור הגבוה ביותר של הפדרציה הרוסית.
אלכסנדר לוקשנקו נולד ב-1954. הוא נשיא בלארוס מאז 1994. אנשים קוראים לו "באטקה" שפירושו אבא.
למד הוראת היסטוריה והיה פעיל בקומסומול (ארגון נוער). שירת בצבא ובשירות הביטחון ק.ג.ב. (שירות ביטחון). עבד כמדריך וכמזכיר בסובחוז.
ב-1990 נכנס לפוליטיקה ונבחר לפרלמנט. הוא הקים קבוצה שקראה לעצמה "קומוניסטים בעד דמוקרטיה".
ב-1994 נבחר לנשיא לראשונה. הוא זכה לפי התוצאות הרשמיות ברוב גדול של הקולות.
לאחר מכן שינה את הדגל והסמל למדינה. ב-1996 הוגדלו סמכויות הנשיא. קרו מעצרים של מתנגדים, ובעיתונות עצמאית נגרמה פגיעה.
לוקשנקו דיבר הרבה ברוסית וקידם שימוש ברוסית במדינה. זה נקרא רוסיפיקציה (שימוש רב ברוסית).
הוא שמר על קשרים טובים עם רוסיה. מדינות כמו האיחוד האירופי וארצות הברית ביקרו אותו קשות.
ב-2006, 2010 ו-2015 הוא נבחר שוב לפי התוצאות הרשמיות. מתנגדים נעצרו ופעלו הפגנות.
ב-2020 נערכו בחירות שנוי במחלוקת. תוצאות רשמיות הצביעו על ניצחון גדול שלו. רבים טענו שהבחירות זויפו. היו הפגנות גדולות.
ב-2020, בזמן הקורונה, אמר שאנשים צריכים לעבוד בשדות ושספורט וטיפולים כמו סאונה עוזרים. הוא טען שהפאניקה מופרזת. ביולי 2020 אמר שחלה בקורונה.
ב-26 בינואר 2025 לפי התוצאות הרשמיות הוא ניצח שוב עם 87.6% מהקולות.
נשוי לגלינה מאז 1975. יש להם שני בנים בולטים: ויקטור ודמיטרי. יש לו גם בן נוסף מחוץ לנישואין בשם ניקולאי.
ב-30 באוגוסט 2024 קיבל מרוסיה את עיטור אנדריי הקדוש, העיטור הגבוה במדינה.
תגובות גולשים