אלכסנדרו אוורסקו

אלכסנדרו אוורסקו (1859, 1938) היה גנרל רומני, תאורטיקן צבאי ופוליטיקאי. שירת כמפקד בצבא במהלך מלחמת העולם הראשונה. כיהן גם כשר המלחמה (אחראי על הצבא) וכראש ממשלה של רומניה מספר פעמים. ב-1930 הועלה לדרגת מרשל (דרגה צבאית גבוהה), ובהמשך מונה לשר מדינה ויועץ מלכותי בידי המלך קרול השני.

נולד ב-1859 בכפר באבלה בבסרביה. אביו היה קצין רומני ששירת בצבא הרוסי. אוורסקו למד תחילה בסמינר תאולוגי ובבית ספר לאמנויות בבוקרשט, אך ב-1876 התגייס כמתנדב לז'נדרמים ולקח חלק במלחמת העצמאות של רומניה נגד האימפריה העות'מאנית. לאחר המלחמה המשיך בקריירה צבאית ולמד בבית הספר הצבאי בטארגובישטה ובבית הספר הצבאי הגבוה בטורינו, איטליה.

עלייתו בהדרגה בשורות הצבא כללה תפקידי פיקוד וחינוך. בשנים 1894, 1895 פיקד על בית הספר הצבאי הגבוה בבוקרשט, ולאחר מכן היה נספח צבאי בברלין. כיהן כשר המלחמה בשנים 1906, 1909. בתפקיד זה הועלו פעולות לדיכוי מרד האיכרים של 1907, אירוע שנחרט בזיכרון הלאומי. בנובמבר 1911 הפך לראש המטה הכללי, ב-1912 קודם לדרגת גנרל, ובשנת 1913 הורה על מתקפה שרומניה כבשה בה את הקדרילטר (דרום דוברוג'ה).
אוורסקו זכה לתהילה בעקבות ניצחונות בקרבות מרשט ואויטוז במלחמת העולם הראשונה.

בעיצומה של המלחמה ביקש המלך פרדיננד מאוורסקו להרכיב ממשלה כדי לנהל משא ומתן עם מעצמות המרכז. לאחר משא ומתן ארוך חתם רק על מסמכים מקדימים, וב-20 בפברואר 1918 הוחלף על ידי אלכסנדרו מרגילומן.

לאחר המלחמה, עם גל ההתרחבות של רומניה (האיחוד הגדול), הקים אוורסקו את ליגת העם, שנקראה מ-1920 "מפלגת העם". המפלגה צברה תמיכה רחבה, בעיקר מהמעמד האישי של האיכרים והמועמדים לשינוי חברתי.

בשיתוף עם יונל ברטיאנו הסכים להרכיב ממשלה שניצחה בבחירות במאי 1920. ב-4 ביוני 1920 חתמה ממשלתו על הסכם טריאנון עם הונגריה, והוקמו משרדי מדינה לענייני מיעוטים. הוא החל רפורמות פיננסיות ואגרריות, אך יישום חלוקת הקרקעות היה איטי. האיכרים לא קיבלו במהירות את הקרקעות המובטחות, והאכזבה גדלה. אוורסקו אף הציע להלאים מפעלי פלדה ברשיצה. ב-13 בדצמבר 1921 נאלץ להתפטר, לאחר שננטש על ידי בן בריתו יונל ברטיאנו.

חזר לתפקיד ראש ממשלה שוב לזמן קצר, אולם נאבק בליברלים ונאלץ להתפטר. לאחר מכן מפלגתו לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות והיציאה מהזירה הפוליטית הייתה מהירה.

נשאר סנטור אך ירד מהבמה הפוליטית. ב-1930 הועלה לדרגת מרשל יחד עם יריבו קונסטנטין פרזאן. ב-1938 המלך קרול השני מינה אותו לשר מדינה ויועץ מלכותי. אוורסקו נפטר בשנת 1938.

אלכסנדרו אוורסקו (1859, 1938) היה מפקד צבאי ופוליטיקאי רומני. גנרל = קצין בכיר בצבא. מרשל = דרגה צבאית מאוד גבוהה.

נולד בכפר בבסרביה. אביו היה חייל. למד בכמה בתי ספר. ב-1876 התנדב לז'נדרמים. לחם במלחמת העצמאות של רומניה.

למד בבית ספר צבאי באיטליה. טיפס בדרגות הצבא. פיקד על מוסדות צבאיים ושירת בבריסל. כיהן כשר המלחמה (האחראי על הצבא) ב-1906, 1909. ב-1913 הוביל פעולה שגרמה לצירוף חלק מדרום דוברוג'ה לרומניה. במלחמת העולם הראשונה זכה בניצחונות בקרבות מרשט ואויטוז.

במלחמה המלך ביקש ממנו להקים ממשלה ולדבר על שלום. הוא חתם על מסמכים זמניים והוחלף ב-1918.

אחרי המלחמה הקים מפלגה בשם "ליגת העם", שאחר כך נקראה "מפלגת העם". רבים מהאיכרים הצטרפו אליה.

ב-1920 מפלגתו ניצחה בבחירות. הוא חתם על הסכם טריאנון עם הונגריה. התחילו רפורמות של כסף וקרקעות, אך החלוקה התעכבה והאיכרים התאכזבו. ב-1921 הוא התפטר.

לאחר כמה שנים בפוליטיקה ירד מהבמה. ב-1930 הועלה לדרגת מרשל. ב-1938 המלך מינה אותו לשר מדינה ויועץ. אוורסקו נפטר ב-1938.