אלפבית ערבי

אלערביה (השפה), הערבית

האלפבית הערבי התפתח מהאלפבית הארמי הנבטי. ישנה השערה כי הכתב הפרוטו-ערבי, אביהם של כמה כתבים דרום-ערביים והכתב האתיופי, הסתעף מהכתב הפרוטו-כנעני סביב המאה ה-14 לפני הספירה.

בערבית נוספו אותיות לאלפבית הארמי הנבטי בדרך של הוספת נקודות לצורות קיימות. זה נעשה כדי לייצג עיצורים (צלילים כמו ב, ד, ת) שלא היו בארמית. בהמשך, כשהאלפבית התפשט לשפות שאינן ערבית, נוספו סימנים נוספים לביטוי צלילים זרים.

הכתב נכתב אופקית מימין לשמאל. ספרות כותבים משמאל לימין. האותיות בערבית מתחברות זו לזו ברוב המקרים, ולכן לאות יש עד ארבע צורות תלויות־מיקום: מבודדת, תחילית, אמצעית וסופית. יש גם אותיות ש‘לא מתחברות’ לשמאל, קבוצה של שש אותיות: אליף, דאל, ד'אל, רא, זאי, וואו. בקיצור הן נקראות 'ארז דוד'.

בשימוש הרחב שלו, האלפבית שימש לא רק לערבית אלא גם לפרסית, אורדו, פשטו, כורדית וניבים אחרים. כאשר מערכת הכתב משמשת בעיקר לציון עיצורים, היא נקראת אבג'ד, כלומר תנועות מסומנות לעתים רחוקות.

קיימים תקנים שונים לתעתיק אותיות לערבית בעברית. בניבים שונים ההגייה משתנה, ולכן גם התעתיקים עשויים להיות שונים.

כתיבת האותיות בצורה אמנותית היא בולטת באמנות הערבית. עבודות קליגרפיה ערביות ואנשי הערבסקה שילבו את האותיות בעיטורים. דוגמה בולטת היא ה"בسم־الله" הפותח של פרקי הקוראן, שמתכתב בצורה אמנותית.

במאה ה-19, איברהים אל-יאזג'י צמצם את מספר הסימנים מכ־300 לכ־60. הצמצום הזה סייע בפיתוח מכונת הכתיבה הערבית הראשונה.

בימי הביניים אימצו אנשי דת מוסלמים שיטה דומה לגימטריה (שיטה שמקשרת אותיות לערכים מספריים) מהיהודים. הם קישרו לכל אות ערך מספרי על פי מקבילות אתימולוגיות בעברית. כך ניתנו לאותיות ערכים כמו: א (אליף) = 1, ב (בא) = 2, ג' = 3, ד = 4 וכו'.

מאחר שהאלפבית הערבי כולל 28 אותיות, ערכי הגימטריה הערבית חורגים מ‑400 וכוללים שש אותיות עם ערכים עד 1000. סדר האותיות הנפוץ בערבית שונה מהסדר בעברית, ולכן סדר לפי ערכים מספריים שונה מסדר האלפבית הרגיל.

אלערביה, הערבית

הכתב הערבי התפתח מהאלפבית הארמי של הנבטים. חוקרים חושבים שהכתב הקדום קשור לכתב הפרוטו-כנעני של לפני אלפי שנים.

הוסיפו נקודות לאותיות כדי ליצור אותיות חדשות. זה עזר לכתוב צלילים שלא היו בארמית.

הכתב נכתב מימין לשמאל. המספרים נכתבים משמאל לימין. רוב האותיות מתחברות אחת לשנייה. לא כל האותיות מתחברות; יש שש כאלה: אליף, דאל, ד'אל, רא, זאי ווואו. קוראים לקבוצה הזו 'ארז דוד'.

האלפבית הערבי משמש גם לשפות נוספות כמו פרסית ואורדו. אם הכתב לא כותב תנועות בדרך כלל, קוראים לזה אבג'ד, כתב שלא כותב תנועות רבות.

באמנות הערבית שרטטו אותיות בצורה יפה. דוגמה מוכרת היא ה"בשם־האל" שנמצא בראש פרקי הקוראן.

גימטריה היא שיטה שנותנת מספר לכל אות. מוסלמים למדו שיטה זו מהיהודים. למשל: אליף = 1, בא = 2, ג'ים = 3. בארבעים ושמונה אותיות אין התאמה מלאה כי בערבית יש 28 אותיות, והמספרים יכולים להגיע עד 1000.