אמין

אמינים הם קבוצת תרכובות אורגניות שבהן יש אטום חנקן. הם נובעים מאמוניה (NH3), מולקולה פשוטה של חנקן ושלושה מימנים. באמינים, אחד או יותר מאטומי המימן של האמוניה הוחלפו בקבוצות פחמניות הנקראות אלקיל (קטעי פחמנים).

אם אחד מהאטומים שמחוברים לפחמן קשור גם לחמצן בקשר כפול, נוצרת קבוצה בשם קרבוניל (פחמן עם חמצן בקשר כפול), והתרכובת משתייכת לקבוצת האמידים.

למתן שמות לאמינים משתמשים במונחון IUPAC (כללי שמות כימיים).


מבדילים בין אמינים ראשוניים, שניוניים ושלישוניים לפי מספר קבוצות האלקיל הקשורות לחנקן. אמין ראשוני מחובר לאלקיל אחד, שניוני לשתי קבוצות, ושלישוני לשלוש. בייצוגים הכימיים רואים לעתים את ה־R שמייצג את קבוצת האלקיל. הקבוצה הפונקציונלית אמינו (NH2) היא הנפוצה באמינים הראשוניים.


טרנסאמינציה היא העברת קבוצת אמינו מתרכובת אחת לשנייה. תגובה כזו נפוצה בתאים של יצורים חיים. למשל, חומצת האמינו אלנין מאבדת קבוצת אמינו והופכת לקטו‑פירובט (פירובט). כך התאים יכולים להשתמש בחומצות אמינו כדי להפיק אנרגיה: הפירובט שנוצר נכנס למעגל קרבס, שהוא מסלול מרכזי במיצוי אנרגיה בתא.


האנזים מונואמין אוקסידאז (MAO) מסוגל לחמצן אמינים ראשוניים, שניוניים ושלישוניים. מעכבי MAO חוסמים את פעולת האנזים ומפחיתים את החמצון.

אמינים הם חומרים שבפנים יש אטום חנקן. הם נוצרו מאמוניה (NH3), חומר עם חנקן ושלושה מימנים.

באמינים מחליפים חלק מהמימנים של האמוניה בשרשראות פחמן. שרשרת כזאת קוראים אלקיל (קטע פחמנים). אם יש פחמן שמחובר גם לחמצן בקשר כפול, קוראים לתרכובת אמיד.


יש אמין ראשוני, שניוני ושלישוני. זה נקבע לפי כמה שרשראות פחמן מחוברות לחנקן. הקבוצה אמינו (NH2) נמצאת באמינים הראשוניים.


טרנסאמינציה היא העברת קבוצת אמינו ממולקולה אחת לשנייה. דוגמה: אלנין (חומצת אמינו) מאבדת קבוצת אמינו והופכת לפירובט. פירובט נכנס למעגל קרבס, המקום בתא שמייצר הרבה אנרגיה.


אנזים שנקרא MAO יכול לחמצן אמינים. יש חומרים שמפסיקים את פעולת ה‑MAO, ואותם קוראים מעכבי MAO.