אמנון שמוש (28 בינואר 1929, 1 במרץ 2022) נולד בחלב שבסוריה. אביו נפטר כשהיה בן תשע. עלה לארץ עם אימו ואחיו יצחק, שהוזמן ללמד באוניברסיטה העברית.
שמוש גדל בתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. היה חבר בתנועת המחנות העולים, וב-1946 התגייס לפלמ"ח, יחידה לחימה יהודית לפני קום המדינה, במסגרת הכשרה בקבוצת כפר גלעדי. ב-1947 הקים עם חבריו את קיבוץ מעיין ברוך (קיבוץ הוא יישוב חקלאי שיתופי). במהלך מלחמת העצמאות לחם כחייל בירושלים הנצורה. בקיבוצו עסק ברעיית צאן, שימש מזכיר והדריך קבוצות נוער עולה.
השתלם בבית ברל ובאוניברסיטה העברית והמשיך לעסוק בחינוך. כיהן כמנהל בית הספר התיכון האזורי עמק החולה.
כתיבתו נוגעת רבות ביהדות המזרח ובמיזוג תרבויות ושפות (עברית, ערבית, צרפתית). ספרו המוכר ביותר הוא "מישל עזרא ספרא ובניו". הרומן עובד לסדרת טלוויזיה בת חמישה פרקים בבימוי נסים דיין, ששודרה לראשונה ב-1983. גם בשנותיו האחרונות, כשהתדרדרה ראייתו עד כדי עיוורון, המשיך לכתוב.
ספריו תורגמו לערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית. יצירות בודדות תורגמו ל‑18 שפות.
התגורר במעיין ברוך. היה נשוי לחנה עד מותה ב-2016, אב לשלושה וסב לשישה. נפטר ב-1 במרץ 2022 ונקבר בקיבוצו.
אמנון שמוש נולד ב-1929 בחלב שבסוריה. עלה לארץ עם אמו ואחיו. אביו מת כשהיה ילד.
גדל בתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. הצטרף לתנועה של נערים צעירים. ב-1946 התגייס לפלמ"ח, כוח יהודי לפני הקמת המדינה. ב-1947 עזר לייסד קיבוץ מעיין ברוך. קיבוץ הוא מקום שבו אנשים חיים ועובדים ביחד. במהלך מלחמת העצמאות לחם בירושלים.
התחנך בבית ברל ובאוניברסיטה העברית. עבד כמחנך והיה מנהל בית ספר תיכון בעמק החולה.
כתב סיפורים ורומנים שעוסקים בחיי המזרח ובשפות שונות. ספרו המוכר הוא "מישל עזרא ספרא ובניו". הספר הפך לסדרה בטלוויזיה ב-1983. גם כשעינו התדרדרו עד עיוורון, המשיך לכתוב.
ספריו תורגמו לשפות רבות, כולל ערבית, אנגלית וצרפתית.
התיישב במעיין ברוך. היה נשוי לחנה עד 2016. היה אב לשלושה וסב לשישה. נפטר ב-1 במרץ 2022 בגיל 93 ונקבר בקיבוץ.