אמנות מופשטת היא אמנות שבה לא רואים דמויות או אובייקטים מזוהים. במקום להציג סצינות או אנשים, היא מתמקדת בערכים חזותיים: צבע, צורה, מרקם וקומפוזיציה. לעתים זו הפשטה של "שפת האמנות" לצורות הבסיסיות שלה.
מקורה במאה ה-20, בעיקר בעבודותיו של וסילי קנדינסקי. קנדינסקי הבליט את ביטוי הרגש בעבודת הציור, וכינה חלק מיצירותיו "קומפוזיציות". הוא ניסה לנתק את הציור מהמקור הוויזואלי ולהשאיר חיבור של מרכיבים ויזואליים. בספרו "על הרוחני באמנות" (1912) הציע שיטה שבה הצבעים והצורות משפיעים פסיכולוגית. לדוגמה, בעיניו הצבע הכחול נתפס כ'רוחני' ו'מתרחק', והמשולש נראה דינמי יותר מהריבוע.
בנוסף, נחשפו לאחרונה עבודות של הציירת השוודית הילמה אף קלינט, שציירה כבר ב-1906, ויש המייחסים לה חלק בהיווצרות המופשט המוקדם.
בארץ ישראל הופיע המופשט לראשונה ב-1926, כשיצחק פרנקל הציג "חיבור ללא עצמים" ו"כינור" בתערוכות מודרניות. העבודות עוררו סערה, ורק בערך שני עשורים מאוחר יותר, עם תנועת אופקים חדשים, המופשט הפך לחלק קבוע בנוף האמנות המקומי.
קיימים סגנונות שונים של מופשט: "מופשט גאומטרי" שבונה ציור מצורות גאומטריות טהורות, כמו אצל פיט מונדריאן; מולו עומד "מופשט לירי" שמדגיש הבעה רגשית ותנועת מכחול חופשית.
אמנות מופשטת היא ציור בלי אנשים או חפצים ברורים. "מופשט" אומר שלא מראים דברים שקל לזהות.
האמנות שמה דגש על צבעים וצורות. הצבעים והצורות יכולים להעביר רגשות.
ואדיסילי קנדינסקי התחיל לצייר כך במאה ה-20. הוא כינה כמה ציורים "קומפוזיציות" (שמות לציורים). בקнига שלו מ-1912 הוא כתב שעל צבעים וצורות יש השפעה על התחושות. הוא חשב שהכחול הוא צבע רוחני, והמשולש נראה פעיל יותר מהריבוע.
הילמה אף קלינט, ציירת שוודית, ציירה עבודות מופשטות כבר מ-1906. לאחרונה גילו את אוספה.
בישראל ציור מופשט נראה לראשונה ב-1926, כשיצחק פרנקל הציג "חיבור ללא עצמים" ו"כינור". האנשים היו מופתעים. רק אחרי כמה שנים, בתנועת אופקים חדשים, הפכה האמנות הזאת לשכיחה.
יש שני סוגים ידועים: מופשט גאומטרי (צורות כמו מרובעים) ומופשט לירי (ציור עם הרבה הרגשה).
תגובות גולשים