אָנָבּוֹלִיזְם (Anabolism; הבנייה או תהליך בנייה) הוא רצף תהליכים מטאבוליים שבו נוצרים מולקולות מורכבות מאבני‑בניין קטנות יותר. תגובות אלה דורשות אנרגיה; לכן נהוג לקרוא להן אנדרגוניות (תהליכים שדורשים אנרגיה). ההפך מאנאבוליזם הוא קטבוליזם, תהליך פירוק שבו מופקת אנרגיה.
השם מגיע מיוונית עתיקה ומשמעותו היא פעולה שמעלה את רמת האנרגיה. בתהליך נבנים בהדרגה מבנים תאיים גדולים ממולקולות פשוטות.
לאנאבוליזם שלושה שלבים עיקריים. ראשית, השגת או ייצור אבני הבניין: חומצות אמינו (המרכיבות חלבונים), חד‑סוכרים (סוכרים בודדים), נוקלאוטידים (יחידות DNA/RNA) וחומצות שומן. שנית, הפעלתן באמצעות ATP (מולקולת אנרגיה בתא). ושלישית, הרכבתן לחלבונים, רב‑סוכרים, שומנים וחומצות גרעין.
דוגמאות כוללות גדילה של עצמות ועלייה במסת שריר. קיימת גם חלוקה של אורגניזמים לפי יכולתם לבנות מולקולות: אוטוטרופים יכולים ליצור את רוב המולקולות מהפחמן הדו‑חמצני והממברנה, בעוד שהטרוטרופים זקוקים למולקולות מורכבות מבחוץ. בתחום ההורמונים נהוג להבחין בין הורמונים אנאבוליים לקטבוליים; לדוגמה סטרואידים אנאבוליים מעודדים סינתזת חלבון וצמיחת שריר.
אָנָבּוֹלִיזְם (בנייה) הוא התהליך שבו יצורים חיים בונים חלקים גדולים. מולקולות (חלקים קטנים שמרכיבים חומרים) מתחברות יחד. התהליך דורש אנרגיה (כוח שאפשר להשתמש בו).
הפוך לו קוראים קטבוליזם (פירוק). בפרק הבנייה עושים שלבים פשוטים: מקבלים אבני בניין כמו חומצות אמינו (חלקי חלבון), חד‑סוכר (סוכר בודד) ונוקלאוטידים (חלקי DNA). אז משתמשים ב‑ATP (מולקולת אנרגיה בתא). ואז מרכיבים חלבונים, שומנים ודברים אחרים שהגוף צריך.
דוגמה פשוטה: עצמות ושרירים יכולים לגדול בתהליך זה. יש יצורים שיכולים ליצור את כל המולקולות ממשהו פשוט, כמו פחמן דו‑חמצני ומים. אחרים חייבים לקבל מזון מוכן. כמה הורמונים גם מעודדים בנייה, כמו סטרואידים אנאבוליים שעוזרים לגדול בשריר.