אנטוניו דה קורג'ו (אנטוניו אלגרי, 1489, 1534) היה צייר איטלקי ממקום הולדתו קורג'ו בעמק הפו. יש אי־בהירות לגבי שנת לידתו ומעמד משפחתו, אך רוב המקורות מצביעים על אב כבן־חסד סוחר.
קורג'ו נחשב לאחד החדשנים של המאה ה-16. הוא עזב את האיפוק הקלאסי של הרנסאנס ועבד בכיוון שנראה מאוחר יותר כבארוק, שימוש חופשי במכחול, פרספקטיבה ייחודית (דרך לצייר עומק במשטח דו־ממדי) ואינטראקציה בולטת עם הצופה.
הוא צייר סדרת ארבעה ציורים מיתולוגיים על "אהבת יופיטר". בין היצירות הבולטות: "דנאה" ו"יופיטר ואיו". שתיהן עברו בעלויות רבות; כיום "יופיטר ואיו" בווינה ו"דנאה" ברומא. ביוגרפיה של קורג'ו נזכרת גם בספרו של ג'ורג'ו וזארי.
לקראת אמצע חייו הפך מבוקש בארמונות. ורוניקה גאמבארה הציגה אותו לדוכס פדריגו גונזגה ממנטובה. הדוכס הזמין ממנו ארבע סצנות מיתולוגיות, כולל "דנאה", במטרה להעניק אותן כמתנה לקיסר קרל החמישי בשנת 1531. עם זאת, קורג'ו צייר נושאים מיתולוגיים גם בזמנו הפרטי; משמרת של כ־40 יצירות שורדת היום בהן נושאים דתיים ומיתולוגיים.
הוא למד אצל דודו לורנצו אלגרי ועיצב אצל הפסל בגארלי בפרמה. אימוני הפיסול השפיעו על תחושת הנפח והמרקם בדמויותיו, כמו ב"דנאה" שבה הגוף נראה פסלום וחלק.
כנראה ביקר בצפון איטליה וברומא בין 1510, 1520 ובחן יצירות של רפאל, לאונרדו ומאנטניה. מאלו שאב תפיסות של נפח, צבע ומעבר הדרגתי בין כהה לבהיר, אפקטים של אור וצל שמודגמים ב"דנאה". יש מחלוקת אם ראה את רפאל ישירות, אך מן הונה למד ליצור מרחב וביטוי רגשי בדמויות. קורג'ו היה נועז יותר בהבעה רגשית ובתפיסת המרחב בהשוואה לרפאל.
בתיאור ה"דנאה" קורג'ו משתמש ברבדים ובהסתרה, קופידונים, וילונות וסדינים, כדי לחזק את תחושת החלל והעומק. משחקי האור והצל מגבירים את תחושת הנפחיות של הדמויות.
כבר ביצירותיו המוקדמות ניכרו ידע באופטיקה (מדע האור), פרספקטיבה, אדריכלות, פיסול ואנטומיה. ביצירות המיתולוגיות שלו בולטת חושניות ברורה, שנחשבה יוצאת דופן לזמנו. קורג'ו העריך את מראה הגוף הנשי, קווים רכים ונפחיות, והציג את דנאה כגוף אידיאלי, חלק כמו פסל שיש.
השוואה ליאן גוסארט מראה את ההבדל: גוסארט מרמז על מיניות בעדינות, בעוד קורג'ו מציג אותה באופן גלוי יותר. עם זאת, קורג'ו לא ראה בדמויותיו רק מושא; לצד החושניות הוא העביר גם אופי, רגשות ותחושת שלווה. דנאה לפי קורג'ו נראית רגועה, יפה וסימפתית, ולא מאיימת או בוטה.
אנטוניו דה קורג'ו, שמו האמיתי אנטוניו אלגרי, חי במאה ה-16. הוא נולד בעיר קטנה בשם קורג'ו.
הוא היה צייר מפורסם. הוא צייר סיפורים מיתולוגיים. מיתולוגיה = סיפורים על אלים ודמויות מהעבר.
קורג'ו אהב לצייר דמויות עם צורות רכות ונפחות. הוא צייר את היצירה "דנאה" ואת "יופיטר ואיו". שתי היצירות עברו ידיים רבות. היום אחת מהן ברומא והשנייה בווינה.
הוא למד ציור ועיצוב אצל קרובי משפחה ואצל פסל בשם בגארלי. הוא גם הושפע מציירים גדולים אחרים. הוא ידע להשתמש באור וצל כדי להראות עומק וגוף כמו פסל.
דנאה אצל קורג'ו מוצגת יפה, רכה ושקטה. למרות שהציור חושני, קורג'ו גם מדגיש את אופייה של הדמות. אנשים אהבו את הציורים שלו בארמונות. דוכס חשוב אפילו הזמין ממנו סדרת ציורים כמתנה לקיסר.
תגובות גולשים