אנרכיזם בודהיסטי

אנרכיזם בודהיסטי הוא רעיון שלפיו עקרונות בודהיסטיים יכולים לשמש בסיס פילוסופי לאנרכיזם.

לפי הבודהיזם יש שלושה סימני קיום בכל התופעות:
אניצ'ה, כל דבר משתנה תמיד. (אניצ'ה = שינוי תמידי)
דוקהה, יש סבל במחזור החיים והמוות, סמסרה. (דוקהה = סבל; סמסרה = מחזור לידות ומיתות)
אנאטה, אין "עצמיות" נפרדת וחסרת תלות. (אנאטה = אין אני נפרד)

מכאן שמצב מושלם אינו אפשרי. אנרכיסטים בודהיסטים מסיקים שניתן לשאוף לקהילות טובות יותר, אבל כל מוסד אנושי הוא זמני ובלתי מושלם. אנשים והעולם משתנים תמיד, ולכן עושר וכוח פוליטי לא נותנים אושר קבוע. סיפוק ללא הארה (הארה = הבנה רוחנית עמוקה) נחשב אשליה שמחזקת את הסמסרה.

חופש לפרט הוא מטרה חשובה, אך אינו מושלם לבדו. זה נובע מהרעיון שאין "עצמי" נפרד; האנושיות שלנו קשורה זה לזה.

הבודהיסאטווה (בודהיסאטווה = מי שבוחר לדחות את הנירוונה כדי לעזור לאחרים) שואף להקטין את הסבל של הישויות החשות. אנרכיסטים חברתיים טוענים שהמדינה והקפיטליזם יוצרים דיכוי וסבל. המדינה מעודדת תשוקה לכוח, והקפיטליזם מעודד תשוקה לעושר. ניסיון לשלטון באחרים או לצבירת עושר מחזקים סבל הן לשולטים והן לנשלטים.

חמלה נובעת מההכרה שאין עצמיות יסודית. התחושה הזו נותנת השראה לפעולה שעוזרת לאחרים. רוב הקבוצות הפוליטיות אינן פועלות לפי דרך המתומנת האצילה (סט עקרונות להפחתת סבל), ולכן אנרכיזם, שאינו בעל אידאולוגיה קשיחה, נראה בעיני חלק מהבודהיסטים כמתאים ליישום הערכים הבודהיסטיים.

אנרכיזם בודהיסטי אומר שחלק מהלימוד הבודהיסטי מתאים לרעיון של אנרכיזם.

יש שלושה סימנים חשובים:
אניצ'ה, הכל משתנה תמיד. (אניצ'ה = שינוי תמידי)
דוקהה, יש סבל בחיים ובמחזור הלידות. (דוקהה = סבל)
אנאטה, אין "אני" נפרד מכל השאר. (אנאטה = אין עצמי נפרד)

מכיוון שאין מצב מושלם, מוסדות וגורמים כמו מדינה וכסף הם זמניים. כסף וכוח לא מבטיחים אושר תמידי. אם אנשים שואפים רק לעושר או לשליטה, הם עלולים לגרום לסבל.

בודהיסאטווה הוא אדם שבוחר לעזור לאחרים להפחית סבל. חמלה, שזה לדאוג ולרצות לעזור, נובעת מההבנה שאין "אני" לבד. אנרכיזם, שלא מחזיק בחוקים נוקשים, יכול להתאים לערכים האלה.