אספות העם ברומא העתיקה

אספת העם ברומא העתיקה (בלטינית: comitium; בריבוי: comitia) היא שם כללי לכמה כינוסים שבהם העם הצביע על חוקים, מינויים ועניינים ציבוריים. באותה תקופה היו חמש אספות עיקריות: קומיטיה קלטה, אספת הקוריות, אספת הקנטוריות, אספת השבטים ומועצת הפלבאים.

ברפובליקה הרומית חולק השלטון בין העם, הסנאט והמגיסטראטים. מגיסטראט הוא בעל תפקיד רשמי בעיר, כמו קונסול או פראיטור. התאורטית העם היה הריבון, והסנאט והמגיסטראטים פעלו בשם העם. לא הייתה הפרדת רשויות כפי שמכירים היום: האספות חוקקו, בחרו ומינו, והמגיסטראטים פעלו גם בביצוע וגם בשיפוט.

הקומיטיה קלטה הייתה אספה טקסית שנוהלה על ידי הכוהנים, הפונטיפים. שמה נובע מהמשרתים שלהם, הקלטורים, שהזמינו את הציבור. האספה התקיימה בתחומי הקפיטול והיא לא עסקה בהצבעות עממיות אלא בקביעת מועדי החודש והחגים, בחניכת כוהנים חדשים, באישור צוואות ובהעברת טקסים דתיים. תפקידה היחסי הצטמצם עם הזמן עד שנעלם כמעט כליל.

אספת הקוריות היא האספה העתיקה ביותר. העם חולק ל־30 קוריות, וכל קוריה הייתה יחידת הצבעה אחת. בתחילה בחרה האספה את המגיסטראטים הבכירים, אך בהדרגה היא שמרה בעיקר על סמכויות דתיות ואישורי אימפריום (הסמכות להנהיג צבא) למגיסטראטים. לבסוף ירדה בה השפעה פוליטית משמעותית.

אספת הקנטוריות (comitia centuriata) נולדה כאספה צבאית. הקנטוריות הן יחידות של חיילים, ובמקור היו כ־193 קנטוריות. הרפורמה של סרוויוס טוליוס הקשרה את ההצבעה להון - עשירים קיבלו השפעה גדולה יותר. לכן ההחלטות נטו לטובת המעמדות העליונים, מה שגרם לחוסר ייצוג של העם הפשוט. עם הזמן נוספו שינויים בפרקטיקה ובאופן המעקב אחר ההצבעות.

אספות הקנטוריות נערכו לרוב בשדה מארס. לפני כינוס היו בודקים את היום באמצעות אוגור, כוהן שבודק סימנים שמצביעים על רצון האלים. הזימון הוכרז בחצוצרה. הנאספים התפצלו לקבוצות לפי מעמד וגיל. נשיא האספה הציג את הנושא, והיו דוברים שתמכו או התנגדו. ההצבעה נעשתה לפי קנטוריות; בהמשך הוצגו לוחות הצבעה שכל מצביע סימן בהם את צעדו, והלוחות נספרו.

אספת השבטים נוסדה אחרי חלוקת העיר לשבטים על־ידי סרוויוס טוליוס. השבטים היו יחידות גאוגרפיות. בתחילה האספה עסקה במיסים ובעבודות ציבוריות. בהדרגה היא הפכה חשובה יותר מאחר שהשתתפו בה הרבה אזרחים. לאחר דיון הנאספים הצביעו בתוך כל שבט, ומכאן הוחלט בשם כל השבט.

עם הזמן הושגה ה needs לגישור בין האינטרסים של פלבאים ופטריקים. בין המאה הרביעית למאה השלישית לפנה"ס אוחדו חלק מהאספות. נוספו קנטוריות משבטים, ונוצר גוף הבחירה המאוחד, שבו סדר ההצבעה השפיע על התוצאה הסופית.

מועצת הפלבאים (concilium plebis) הייתה אספה של הפלבאים בלבד. היא נוהלה על ידי טריבוני הפלבס, נציגים שנבחרו על ידי הפלבאים. מועצת הפלבאים יזמה חוקים וכן ניהלה משפטים מסוימים ובחרה נציגים ופקידים פלבאיים.

בשנת 88 לפנה"ס סולה העביר חוקי רפורמה שהגבילו את יכולת החקיקה של אספות השבטים ומועצת העם. הוא קבע שאספות יכולות להעלות הצעות רק לפי המלצת הסנאט. סולה גם חיזק את כוח המעמדות העליונים בתוך אספת הקנטוריות. רפורמות אלה נועדו להגביל את כוח ה"פופולרים" והותנו ושונו מספר פעמים בתקופה הסוערת שלאחר מכן.

במלחמות האזרחים של המאות ה־1 וה־1 לפנה"ס פחתה השפעת האספות. מנהיגים חזקים מינו בחירות והעבירו חוקים בעצמם. תחת אוגוסטוס חזרו אספות לבחור מגיסטראטים, אך התהליך היה בעיקר טקסי. אוגוסטוס והקיסרים הבאים הליכו את סמכויות החקיקה והשיפוט אל הסנאט ואל הקיסר. בהמשך הוסרו כמעט כל סמכויותיהן של האספות, והן הפכו בעיקר לטקסים או לאספות מדומות לאישור החלטות שנקבעו מראש.

אספת העם ברומא העתיקה נקראה comitium. זו הייתה פגישה של אזרחים להחליט על חוקים ובחירות. היו כמה אספות חשובות: קומיטיה קלטה, אספת הקוריות, אספת הקנטוריות, אספת השבטים ומועצת הפלבאים.

הקומיטיה קלטה נוהלה על ידי הכוהנים. הכוהנים קבעו חגים ומועדים. הם גם היו עדים לצוואות. לא היה בה הצבעה רגילה של העם.

אספת הקוריות הייתה מאוד מוקדמת. העם היה מחולק ל־30 קוריות. כל קוריה הצביעה כמקשה אחת. בהתחלה בחרו שם מנהיגים. אחר כך האספה שמרה בעיקר על ענייני דת ואימפריום, הזכות לפקד על צבא.

אספת הקנטוריות הייתה איפה שהחיילים והעשירים הצביעו. הקנטוריות הן קבוצות של אנשים. עם הזמן העשירים קיבלו יותר כוח בהחלטות.

לפני האספה כוהן בשם אוגור בדק אם הזמן טוב. אנשים נאספו בשדה מארס. נשיא האספה הציג את הנושא. לאחר דיון התבצעה הצבעה לפי קבוצות. בסוף הכריזו על התוצאה.

אספת השבטים קיבלה את האנשים לפי אזורים בעיר. כל שבט הצביע בתוך עצמו. האספה דנה במיסים ובענייני קהילה.

עם הזמן חברו חלק מהאספות יחד, כדי שהפלבאים יקבלו השפעה רבה יותר. זה שינה את הדרך שבה העם הצביע.

מועצת הפלבאים היתה אספה רק לפלבאים. הם בחרו נציגים שנקראו טריבונים. המועצה גם חוקקה חוקים לפלבאים.

אדם בשם סולה שינה חוקים כך שהסנאט יצטרך להמליץ על חוק לפני האספה. זה נתן יותר כוח לעשירים.

בזמן מלחמות ואנשים חזקים, האספות הפסיקו לקבל החלטות חשובות. קיסרים כמו אוגוסטוס לקחו את הכוח. האספות המשיכו להתכנס לפעמים, אבל לרוב הן היו רק לצורה וטקס.