אפריז

אפריז (מצרפתית, frise) הוא אלמנט אדריכלי שהתחיל באדריכלות יוון העתיקה.
זו רצועה אופקית שנמצאת בחזית של מבנים קלאסיים ונאו-קלאסיים.
אפריז יכול להיות חלק ונקי, או מכוסה תבליטים, רישומים או פסלים שטוחים באבן. לעתים התבליטים מעבירים מסר, כמו סיפור היסטורי או דתי.

הוא מהווה את הרצועה האמצעית של האנטבלטורה. האנטבלטורה היא החלק האופקי העליון של חזית המבנה.
האפריז יושב מעל הארכיטרב ומתחת לקרניז ולגמלון. מידותיו משתנות, אך הן מותאמות לפרופורציות של הסדרים הקלאסיים.

בסדר הדורי האפריז מחולק ליחידות בשם מטופות וטריגליפים. מטופות הן תבליטי אבן, וטריגליפים הם פסים המפרידים ביניהן.
המחזור של מטופות וטריגליפים יוצר קצב סימטרי בחזית. הקרניז, שנמצא מעליו, בולט מעט החוצה וממסגר את האפריז בקווים אופקיים.

המושג משמש גם בעיצוב פנים. בבתים הוא יכול להופיע כקו אופקי מעל חלונות מעוטרים. בחפצי ריהוט ומסגרות תמונה הוא מופיע כשכבה ברורה ומעוטרת.

אפריז (מצרפתית frise) הוא רצועה אופקית בחזית בניין.
הוא התחיל באדריכלות יוון העתיקה.
לפעמים האפריז חלק, ולפעמים הוא מעוטר בתבליטים. תבליטים הם תמונות או צלליות חרוטות באבן.

האפריז נמצא באמצע החלק העליון של הבניין. החלק הזה נקרא אנטבלטורה, החלק האופקי העליון של החזית.
האפריז יושב מעל הארכיטרב, רצועה מתחתיו, ומתחת לקרניז, קו עליון הבולט החוצה.

בסגנון הדורי האפריז מחולק למטופות וטריגליפים. מטופות הן תבליטים, וטריגליפים הם פסים המפרידים ביניהם.
גם בעיצוב פנים וברהיטים רואים לעתים קו אפריז מעוטר.