אפרים בן יעקב מבון

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (1132, 1197) היה מבעלי התוספות, פרשנים והרחבות על התלמוד. הוא כונה יחד עם אחיו רבי הילל "שני בני היצהר". ר' אפרים היה פייטן (משורר תפילות) ופוסק (מחליט הלכתי) ופירש סוגיות דתיות בזמנו.

נולד כנראה בבון למשפחה מיוחסת. למד אצל ר' שמואל בן נטרונאי ור' יואל הלוי מבונא, אביו של הראבי"ה. כשר' יואל עבר לקולוניה (קלן), ר' אפרים מילא את מקומו כאב בית דין בבון. הראבי"ה שירת לצדו כשניו.

אחיו קלונימוס נפטר בלא בנים. הם ניסו לייבם את האלמנה, ייבום הוא מנוסח שבו אח של הנפטר מתחתן עם האלמנה, אך היא סירבה. בספרות הפוסקים מוזכר כי הוטל פיצוי על המקרה.

בדורו היו פרעות רבות במסגרת מסעות הצלב. החוויות הקשות הללו בולטות בפיוטיו. הוא חיבר קינות (שירי אבל) וסליחות (תפילות בקשת מחילה) שמתארות את התקופה.

מספר אגדות מפורסמות קשורות לשמו. בין היתר המעשה על רבי אמנון ממגנצא, שנתן את הכוח ופירסם את הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר ביום כיפור. מסופר גם על פייטנים קדומים כמו יניי ור' אלעזר בירבי קליר.

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (1132, 1197) היה רב ופייטן. פייטן זה משורר דתי. הוא גם פוסק. פוסק זה שופט הלכות.

נולד כנראה בעיר בון. למד אצל רבי שמואל ורבי יואל. כאשר רבי יואל עבר לקולוניה, רבי אפרים ניהל את בית הדין בבון.

אחיו מת ללא ילדים. הם ניסו לעזור לאלמנה, אבל היא לא הסכימה.

באותו זמן היו מסעות הצלב. היו זמנים קשים ליהודים. רבי אפרים כתב קינות ושירי סליחות. זהו שירים שמביעים עצב ובקשת מחילה.

מסופר עליו סיפור עם רבי אמנון ממגנצא. לפי המסורת הוא כתב את הפיוט "ונתנה תוקף" שנאמר ביום כיפור.