אפרים דקל

אפרים דקל (קרסנר; 15 בנובמבר 1903, 22 באוגוסט 1982) היה ממפקדי ארגון ההגנה. הוא פיקד על הש"י בתל אביב, והשתתף בארגון הבריחות ובהעפלה (הבאת עולים לארץ בצורה חשאית).

אפרים דקל נולד ב-1903 בליטין שבאוקראינה. במאי 1921, בגיל 18, עלה לארץ. בתחילה לא הורשו העולים לרדת בנמל יפו בגלל האירועים האלימים בעיר. הם נחתו באיסטנבול וחזרו לארץ באוגוסט 1921.

בשנת 1923 התגייס למשטרת תל אביב. ב-1925 הצטרף לכבאות. משנת 1928 ועד קום המדינה היה יו"ר מרכז מכבי האש. פעילות הכבאות שימשה לעיתים כהסוואה לפעילותו הביטחונית.

דקל פעל בענייני ביטחון, בהעפלה וברכש נשק. במאורעות תרפ"ט העביר נשק לירושלים. הוא הקים והנהיג את הש"י (יחידת המודיעין של ההגנה) בתל אביב ובמחוז הדרום. לקראת סוף המרד הערבי נשלח ליצור קשרים עם לורד וינגייט, אישיות בריטית שתמכה בחלק מאימוני לוחמים. ב-1940 נאסר על ידי הבריטים וישב זמן בכלא עכו.

ביוני 1946, בשבת השחורה, היה דקל ברשימת המבוקשים הבריטית. הוא הצליח להימלט לאירופה והפך לאחד ממנהיגי תנועת הבריחה (הבריחה מארץ וממקומות בסכנה) יחד עם אשר בן נתן. החל מסתיו 1946 מונה למפקד הבריחה באירופה.

בימי מלחמת העצמאות שימש דקל כראש אגף חיל הים במשרד הביטחון. במסגרת התפקיד ערך השוואה בין הצי המצרי לחיל הים הישראלי. המסקנות שימשו לתכנון פעילות החיל בשנים שלאחר המלחמה.

באפריל 1960 מונה למפקח על שירותי הכבאות במשרד הפנים. תפקידו האחרון היה מנהל נמל יפו עד סגירתו והפיכתו לנמל דיג ב-1965. אפרים דקל נפטר ב-1982.

בשנת 1953 פרסם דקל את "עלילות ש"י". בספר תיאר זכרונות מתקופת היותו מפקד הש"י והקדיש אותו לפקידים ולשוטרים עבריים שעזרו להגן על היישוב. בספר נחשפו פרטים חסויים, כולל אישור שההגנה חיסלה את מנהיג הטמפלרים גוטהילף וגנר.

פרק מרכזי בספר מתאר פעולה שבה אנשי הש"י חדרו למתקן מגונן, צילמו תיקים סודיים וגילו תעודה בשם Broadside. לאחר מכן הוגשה ההודעה לשידור והבריטים הותקפו בזעם הציבורי. בסיפור אחר תיאר דקל כיצד קצין בריטי בשם קוד "גורדון" הזהיר מפני המעצרים המתוכננים, וכך רבים ממפקדי ההגנה נעלמו לפני המבצע.

דקל פרסם גם ספר על ארגון הבריחה ב-1959, וספר על חילוץ ילדים ניצולי שואה ב-1963.

אפרים דקל נולד ב-1903 ונפטר ב-1982. הוא היה מפקד בארגון ההגנה. ההגנה היה ארגון שהגן על היישוב היהודי בארץ.

דקל עלה לארץ ב-1921, כשהיה בן 18. בהתחלה הובאו העולים לאיסטנבול, ואז חזרו לארץ באוגוסט.

ב-1923 הוא הצטרף למשטרה של תל אביב. ב-1925 עבר לכבאים. משנת 1928 היה ראש מכבי האש בארץ. שירות הכבאות עזר לו גם בעבודה ביטחונית.

דקל הקים את הש"י. הש"י היא יחידת המודיעין של ההגנה. הם אספו מידע וסייעו בהעפלה. העפלה זה להביא אנשים לארץ בדרך לא רשמית.

ב-1940 הבריטים עצרו את דקל והוא ישב כמה חודשים בכלא עכו. ב-1946, כשחיפשו את המבוקשים, הוא ברח לאירופה. שם ניהל את תנועת הבריחה. תנועת הבריחה עזרה ליהודים למצוא מקומות בטוחים.

במהלך מלחמת העצמאות היה דקל אחראי על ענייני הים במשרד הביטחון. אחרי כן שימש מפקח על שירותי הכבאות. תפקידו האחרון היה מנהל נמל יפו עד 1965.

ב-1953 הופיע ספרו "עלילות ש"י". בספר הוא כתב זכרונות ועשה גילויים על פעולות סודיות. הוא כתב שגם נערכו צילומים של תיקים סודיים, ומצאו מסמך שנקרא Broadside.

דקל פירסם גם ספר על ארגון הבריחה ב-1959. ב-1963 יצא ספר על הצלת ילדים ניצולי השואה.