אפרים לוצאטו

אפרים לוצאטו (1729, 1792) היה רופא (מטפל בחולים) ומשורר (כותב שירים) יהודי-איטלקי.
נולד בכפר סאן-דניאל במחוז פריולי ליד גוריציה, במשפחת לוצאטו המוכרת.
ב-1742 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת פדובה והוסמך כרופא ב-1751. באוניברסיטה כתב גם שירה עברית ואיטלקית.
לאחר הלימודים עבד כרופא בפדובה ובקהילות יהודיות בליבורנו, גוריציה וטריאסטה. שם כתב שירים לשמחות קהילתיות.
ב-1763 עבר ללונדון ושימש כשלושים שנה כרופא בבית החולים של הקהילה הפורטוגזית.
ב-1768 הוציא בלונדון את ספר השירים "אלה בני הנעורים", שבו איגד שירים מאיטליה. חלק משיריו בלונדון נשארו לא מפורסמים.
ב-1792 החל לחזור לאיטליה, נדבק במחלה וביקר בלוזאן לשם עיון רפואי. שם חלה חמור ונפטר.

לוצאטו כתב שירים לאירועים קהילתיים, שירי אהבה, שירי עם וגלות ושירים על לימוד התורה.
שיריו מלאים בהומור ואירוניה אך גם ברגש ובמחשבה. הוא הושפע ממשוררי איטליה כמו פטרארקה ומטאסטאזיו.
הוא אף תרגם שיר טבע מאת מטאסטאזיו וכתב שירים דו-לשוניים שניתנים לקריאה בעברית ובאיטלקית.
בכמה שירי אהבה הוא מזכיר אלים יוונים ורומיים כמו קופידון, אפולו וונוס. זה היה נדיר אז בשירה העברית.
השירה האירוטית והפתוחה שלו הקדימה במידה מסוימת משוררים עבריים מאוחרים יותר, ובכך הייתה חלוצה.
חלק משיריו פורסמו בעיתון המשכילים "המאסף". יצאו מהדורות שונות של "אלה בני הנעורים", כולל מהדורות של יצחק סטנוב ומאיר הלוי לטריס.
היסטוריונים מבחינים בכך שלוצאטו הביא לשירה העברית מגע אירופי של יופי והרהור על גורל העם.

אפרים לוצאטו נולד ב-1729 באיטליה. רופא (מטפל בחולים) ומשורר (כותב שירים).
הוא למד רפואה באוניברסיטת פדובה והפך לרופא ב-1751.
עבד בערים איטלקיות שונות ורשם שירים לשמחות בקהילה.
ב-1763 עבר ללונדון. שם עבד כבן־שלוש־עשרה? רופא בבית החולים של הקהילה הפורטוגזית במשך שנים רבות.
בשנת 1768 הוציא ספר שירים בשם "אלה בני הנעורים".
ב-1792 חלה בדרך לאיטליה ונפטר בלוזאן בשווייץ.

לוצאטו כתב שירי אהבה פשוטים ויפים. שירים אלה שואבים השראה משירה איטלקית.
הוא גם כתב שירים על עם ישראל ועל געגועים לארץ.
חלק משיריו כתובים בעברית ובאיטלקית יחד. זה נקרא שירים דו-לשוניים.
בכמה שירים הוא מזכיר דמויות מהמיתולוגיה, כמו ונוס ואפולו.
שירתו הייתה משעשעת ולעיתים מצחיקה, אבל גם רכה ורגשית.