אראם איליץ חאצ׳טוריאן (1903, 1978) היה מלחין ומנצח ממוצא ארמני. יצירתו הושפעה מזרם הלאומי במוזיקה הקלאסית והכילה מוטיבים עממיים ממולדתו, גאורגיה.
חאצ׳טוריאן נולד בטביליסי במשפחה ארמנית ענייה. ב־1921 יצא למוסקבה והחל ללמוד ביולוגיה, אבל כישרונו המוזיקלי הביא אותו למכון גנסין. שם למד צ׳לו (כלי מיתר דמוי כינור גדול) אצל מיכאיל גנסין והחל לאחר מכן לימודי הלחנה. ב־1929 עבר לקונסרבטוריון של מוסקבה (מוסד למוזיקה מקצועית) ולמד אצל ניקולאי מיאסקובסקי. ב־1930 נישא לנינה מאקארובה, גם היא מלחינה. ב־1951 מונה לפרופסור במכון גנסין והוא החזיק גם בתפקידים מרכזיים באיגוד המלחינים.
בשנות ה־40 ו־50 חאצ׳טוריאן זכה להכרה, אך ב־1948 הוקעו כמה מיצירותיו באשמת "פורמליזם", מלה שערכה הממסד הסטליני כדי לגנות מוזיקה שנתפסה כלא פונה לציבור. למרות תמיכתו באידאולוגיה הסובייטית, ביקורת זו פגעה בעבודתו. לפני ההוקעה כתב את הבלט גאינה (Gayane, 1941), שממנו נודע במיוחד "מחול החרבות". לאחר 1948 יצירות בולטות פחות הופיעו, אך ב־1954 הלחין את הבלט ספרטקוס, שקטע ה‑Adagio ממנו מוכר מאוד.
בשנת 1944 הלחין מנגינה שהפכה למנון רפובליקת ארמניה הסובייטית. חאצ׳טוריאן מת במוסקבה כחודש לפני יום הולדתו ה־75.
חלק מיצירותיו התקבלו להקלטות ואף הוקלטו בניצוחו. בין הסימפוניות שלו בולטת הסימפוניה השנייה משנת 1943, שכונתה "סימפוניית הפעמון"; חאצ׳טוריאן הקליט אותה מספר פעמים, בין השאר עם הפילהרמונית של וינה.
הקונצ׳רטו לכינור (1940) הוקדש לדוד אויסטרך (נגן בכיר) והוא הוקלט בניצוח המלחין. הקונצ׳רטו לפסנתר (1936) הביא לו הכרה בינלאומית ונוגן והוקלט על ידי פסנתרנים ידועים. הקונצ׳רטו לצ׳לו (1946) לא זכה לאותה הצלחה בתחילה, אך חווה תחייה מאוחרת והוקלט בימינו על ידי צ׳לנים בולטים.
בשנות ה־60 הלחין שלושה קונצ׳רטי‑רפסודיה (יצירות עם תפקידי סולו נרחבים) לכינור, לצ׳לו ולפסנתר. יצירות אלה הוקדשו לסולנים ידועים, אך לא זכו לפופולריות כמו קודמותיהן משנות ה־30 וה־40.
אראם איליץ חאצ׳טוריאן (1903, 1978) היה מלחין ארמני. מלחין, מי שמלחין מוזיקה.
הוא נולד בטביליסי שבגאורגיה. למשפחה ענייה. כישרון המוזיקה שלו הביא אותו למוסקבה ללמוד במכון גנסין ואחר כך בקונסרבטוריון (בית ספר מקצועי למוזיקה). הוא נישא לנינה מאקארובה.
חאצ׳טוריאן שילב מוזיקה עממית במנגינותיו. ב־1941 כתב את הבלט גאינה (בלט, מחזה עם ריקוד). ממנו מוכר מאוד "מחול החרבות". ב־1954 כתב את הבלט ספרטקוס. הקטע האיטי ממנו, ה‑Adagio, מושאם לעתים בטלוויזיה.
בשנת 1944 הלחין מנגינה שהפכה למנון ארמניה. ב־1948 אמרו עליו שהמוזיקה שלו אינה מתאימה, וזה פגע בו. הוא מת במוסקבה לפני יום הולדתו ה־75.
חלק מיצירותיו הוקלטו ונוגנו ברחבי העולם. הקונצ׳רטו לכינור הוקדש לדוד אויסטרך (כנר מפורסם). הקונצ׳רטו לפסנתר שלח לו פרסום בינלאומי. הקונצ׳רטו לצ׳לו לא היה פופולרי מיד, אבל אחר כך חזרו לנגן אותו.
תגובות גולשים