ארבע אמהות הוקמה ב-1997 בעקבות אסון המסוקים. התנועה נוסדה על ידי תושבות ותושבי הגליל העליון ומשפחות חיילים ששירתו בלבנון. מטרתה הייתה לקדם יציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון (אזור צבאי שבו שהו חיילים ישראלים מאז 1985).
התנועה שאבה השראה מתנועת "הורים נגד שתיקה" שהוקמה ב-1983 במחאה על השהייה בלבנון אחרי מלחמת 1982. באותה תקופה כבר התפתח ויכוח ציבורי נרחב על נוכחות צה"ל בלבנון.
ב-4 בפברואר 1997 אירע אסון המסוקים, שבו נהרגו 73 חיילים. בעקבות האסון יזמה רחל בן דור מפגשים בגליל והזמינה את רונית נחמיאס, יפה ארבל ומירי. בעיתון לפני פסח כונו ארבעתן "ארבע אמהות". בכנס ההקמה ביולי 1997 בחרו בשם הרשמי: "ארבע אמהות, לצאת בשלום מלבנון". התנועה קבעה מטרות ברורות: עצירת מדיניות הביטחון בצפון, לחץ ציבורי לנסיגה והחלת החלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקראה לעזיבת צה"ל והצבת כח בינלאומי.
רחל בן דור הייתה יושבת ראש; הצטרפו גם אורנה שמעוני ואחרים. על אף הבסיס הפמיניסטי, התנועה כללה גם גברים וחיילים משוחררים. בשיאה נמנתה בכ-500 פעילים.
הצעד הראשון היה הפגנה קטנה בצומת מחניים. התנועה זכתה במהירות לסיקור תקשורתי ולתמיכה של אלפי אזרחים. פעולותיה כללו הפגנות, תהלוכות, חתימות על עצומות, משמרות מחאה מול משרדי ממשלה והשתתפות בתוכניות טלוויזיה.
ארבע אמהות התמקדה בדאגה לחיי החיילים. המטרה שלה הייתה נסיגה חד-צדדית מלבנון כדי להקטין את הסיכון לחיילים. עם הזמן הן טענו שהנוכחות הישראלית בדרום לבנון מעוררת אלימות ופוגעת גם בתושבי האזור.
התנועה פיתחה מערך יחסי ציבור גדול והקימה אתר אינטרנט באנגלית עם כרונולוגיה ומאמרים. האתר משך תשומת לב בינלאומית ולבנה גם פניות של אזרחים לבנונים. האתר חדל לפעול מאז נסיגת צה"ל במאי 2000.
בשנות הפעילות נוצרו מחלוקות פנימיות. בתחילת 1999 פרשה קבוצת פעילים והקימה את "קו אדום". קו אדום הפעילה דרכי מחאה צעקניות יותר, הפגינות שבועיות מול משרד הביטחון ושימוש מוקדם באינטרנט. ב-28 בפברואר 1999 הוחמר המתח לאחר אירועים אלימים סביב המחאות.
ב-24 במאי 2000 יצא צה"ל מלבנון בהוראת ראש הממשלה אהוד ברק. ברגע שנראתה השגה על היעדים, הפעילות הציבורית של ארבע אמהות הצטמצמה והתנועה התפרקה, מאחר שהרגישה שהשיגה את מטרתה.
ארבע אמהות השפיעה על תנועות מחאה נוספות בישראל. פעילי התנועה ייסדו יוזמות נוספות בתחומי שלום וחברה. בשנת 2020 הופק סרט תיעודי בשם "ארבע אמהות" בהנחיית רפאל לוין ודפנה קידר לוין.
ב-1997 נוסדה קבוצת "ארבע אמהות" בגליל. הן היו משפחות לחיילים ששירתו בדרום לבנון. המטרה הייתה שהצבא הישראלי יוצא מרצועת הביטחון (אזור צבאי בדרום לבנון).
הסיבה להקמה הייתה אסון המסוקים ב-4 בפברואר 1997. באסון נהרגו 73 חיילים. רחל פגשה את רונית, יפה ומירי. העיתון כינה אותן "ארבע אמהות". ביולי 1997 הן קיימו כנס והחליטו על שם ומטרות ברורות.
הן הפגינו בכל הארץ. היו עצומות, פגישות עם עיתונות ושמירה מול משרדים. מסר מרכזי היה: לדאוג לחיי החיילים ולגרום לנסיגה כדי להגן עליהם.
מישהו בחר לפעול בדרך אחרת והקים קבוצה שנקראת "קו אדום". ב-24 במאי 2000, אחרי שאהוד ברק הבטיח, יצא צה"ל מלבנון. ארבע אמהות הפסיקו לפעול כי הרגישו שהמטרה הושגה.
הן שינו את השיח הציבורי והשרו השראה על קבוצות אחרות. ב-2020 הוסרט הסיפור שלהן.
תגובות גולשים