אריך פון שטרוהיים

אריך פון שטרוהיים (1885, 1957) היה במאי ראינוע, שחקן ומפיק יהודי-אוסטרי-אמריקאי. "במאי ראינוע" פירושו במאי של סרטים אילמים, שקראו להם כך כי אין בהם דיבור מוקלט. הביוגרפיה שלו מטושטשת במידה מסוימת. כנראה נולד בוינה למשפחה יהודית של כובען ואישה בשם ג'ואנה בונדי. הוא עצמו טען שמקורו באצולה והציג דימוי הפוך מזה האמיתי, דבר שיצר מסתורין סביבו.

שטרוהיים היגר לארצות הברית ב-1909 והחל לעבוד בהוליווד ב-1914. בתחילה הופיע בתפקידים קטנים וייעץ לאולפנים על אופנה וייצוג תרבות גרמנית. העבודה כבמאי הרשמית החלה איתו בסרטים מוקדמים, והוא עבד לצד במאים חשובים כמו דייוויד לוולין וורק גריפית'.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה יצר או השתתף במספר סרטים פטריוטיים (סרטים שמצהירים על נאמנות למדינה). באותם סרטים לרוב הוצג הגרמני כדמות רעה, ותדמיתו הקולנועית הובילה לכך שהוא נחשב בגרמניה לדמות שנויה במחלוקת.

שטרוהיים נודע כאמן שמתאפיין בשל שליטה מוחלטת על ההפקה. הוא התעקש על פרטים קטנים מאוד, חבש מונוקל (משקפת) ונשא שוט רכיבה בזמן העבודה. דרישותיו היצירתיות והבזבזניות הקשו לעיתים על האולפנים. דוגמה בולטת לכך היא סרטו הגדול "תאוות בצע" (1924). שטרוהיים יצר גרסה מקורית ארוכה מאוד, שלפי הידוע הגיעה לשמונה שעות. האולפנים קיצצו את הסרט ל־110 דקות לפני הצפייה הציבורית, והוא נכשל בקופות אך נחשב היום ליצירת מופת בקולנוע האילם.

סרטים אחרים שיצרו חיכוכים עם האולפנים היו בין השאר "האלמנה העליזה" ו"מארש החתונה". הסרט "המלכה קלי" סיים למעשה את דרכו כבמאי, אחרי שהוא פוטר מההפקה. לאחר מכן ביים רק עוד שני סרטים ועזב את ארצות הברית ב-1937 כדי לגור בצרפת.

בעקבות קשיים בפן ההפקתי פנה שטרוהיים למשחק. ב-1932 הופיע לצד גרטה גארבו, והוא זכור במיוחד בתפקידו כקצין גרמני האציל בסרטו של ז'אן רנואר "האשליה הגדולה" (1937). תבוסת צרפת במלחמת העולם השנייה אילצה אותו לחזור לארצות הברית, שכן הוא היה ברשימה השחורה של הנאצים, גם בגלל מוצאו היהודי וגם בגלל התפקידים הקולנועיים שלו.

במהלך שנות ה־40 וה־50 שיחק במספר סרטים בולטים בבימויו של בילי ויילדר. ב-1951, בסרט "שדרות סאנסט", גילם את מקס פון מיירלינג, משרת של כוכבת סרט אילם. תפקיד זה הביא לו מועמדות לפרס האוסקר והחזיר את שמו לדיון על תרומתו לקולנוע. רבים מבקרי התקופה ראו בשטרוהיים אחד הבמאים החשובים של תקופת הסרט האילם.

את שנותיו האחרונות בילה בצרפת. שם שיחק עוד סרטים וכתב ספרים בצרפתית. הוא זכה להערכה בתעשייה הצרפתית וקיבל אות לגיון הכבוד. נפטר ב-1957.

שטרוהיים נישא ארבע פעמים. נישואיו לשחקנית ולרי גרמונפרץ נמשכו זמן רב יחסית. היה אב מסור ובנו ג'וזף פון שטרוהיים עבד בהוליווד כטכנאי קול מוכר. בן נוסף, אריך ג'וניור, פעל בקצרה כשחקן ועוזר במאי.

אריך פון שטרוהיים (1885, 1957) היה במאי ושחקן. "במאי" זה מי שמנחה איך מצולמים סרטים. הוא נולד כנראה בוינה במשפחה יהודית.

הוא הגיע לאמריקה ב-1909 והתחיל לעבוד בהוליווד ב-1914. בתחילה שיחק בתפקידים קטנים ועזר בעיצובים של תלבושות.

הוא ביים סרטים אילמים (סרטים בלי דיבור). הוא היה מאוד דקדקני. למשל, הוא דרש ששחקנים ילבשו בגדים שבתוך התקופה כדי להבין את הדמויות.

הסרט המפורסם שלו הוא "תאוות בצע" משנת 1924. שטרוהיים ביים גרסה ארוכה מאוד. האולפנים קיצצו את הסרט לפני שהוציאו אותו, ולכן הוא לא הרוויח הרבה. מאוחר יותר רואים בו סרט חשוב.

אחר כך פנה לשחק. ב-1937 שיחק בסרט "האשליה הגדולה" של הבמאי ז'אן רנואר. כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוא חזר לאמריקה. אחרי המלחמה שיחק במספר סרטים חשובים.

ב-1951 שיחק בסרט "שדרות סאנסט". שם שיחק את מקס, המשרת של שחקנית זקנה. תפקיד זה הביא לו מועמדות לפרס חשוב שנקרא אוסקר.

בסוף חייו חי בצרפת. שם שיחק והוציא ספרים בצרפתית. קיבלו אותו שם בכבוד. הוא גם קיבל אות כבוד גדול. הוא נפטר ב-1957.

שטרוהיים נישא ארבע פעמים. נישואיו לאחת השחקניות נמשכו זמן רב. יש לו ילדים שעבדו בקולנוע.