אָשֵׁר היה בנו השמיני של יעקב מזלפה, והשבט שנקרא על שמו הוא שבט אשר. בניו מפורטים בספר דברי הימים. לפי המדרש חי 123 שנה. כשיצאו בני ישראל ממצרים הם לקחו עמם את עצמותיו. כשהתנחלו בארץ, בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה), קברו אותו בקדש נפתלי.
לפי ספר היובלים נולד ב' בשבט. בספר הישר נזכרו נישואיו: נשא את עדון בת אפלל, שבאה אל מותה ללא ילדים, ואחר כך נשא את הדורה בת אבימאל בן עבר. עמה נולדו ילדיו, והוא אימץ גם את ביתה שרח.
השם מוסבר במדרש כך: נשים אמרו על לאה שהיא אומללה בגלל עקרותה, וקראו לה 'אשריה'. משם נולד השם אשר. ליאורה רביד מציעה שהכוונה הייתה לרחל, שקנאה ללאה ולכן התבררה הסיבה לשם.
בחושן, בגד הכהן עם אבנים, האבן של אשר נקראה תרשיש. יש ויכוחים לגבי זיהוי האבן. מכיוון שאקוומרין הוא סוג של בריל, זיהוי זה נפוץ.
בברכת יעקב ניתנה לאשר נחלה פוריה. יעקב הבטיח לו מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ, מזונות משובחים.
מדרש חז"ל כותב שבני יעקב העלו את עצמות האבות לארץ להיקבר שם. היום מצוין קבר אשר בכביש 899 מול תל קדש נפתלי. המקורות לזה בעיקר מהמאה ה־17. יום פטירתו נזכר ככ"ח בשבט במדרש ילקוט שמעוני. מסורת שומרונית מצביעה על קבר בנבי טובא בטובאס. החוקר זאב ארליך הציע לזהות קבר במסגד בצפון־מזרח שכם, וטען שיש שם מצבה וכתובות עתיקות שהן עדות מקומית מעניינת לשימור מסורת.
אָשֵׁר היה אחד מבני יעקב. אמו הייתה זלפה שעבדה אצל לאה. משפחותיו קראו לשבט שלהן שבט אשר.
לפי מסורת חז"ל הוא חי 123 שנה. כשההורים יצאו ממצרים לקחו את עצמותיו. כשעָם ישראל סיימו להתיישב בארץ קברו אותו בקדש נפתלי, בשנה שכתובה כ־1265 לפני הספירה.
נשים אמרו שלאה הייתה אומללה כי לא ילדה. הן קראו לה 'אשריה' ומכאן שמו אשר. חוקרת בשם ליאורה רביד חשבה שאולי הכוונה הייתה לרחל.
בחושן, בגד מיוחד של הכהן עם אבנים, אבן אשר נקראה תרשיש. חוקרים משווים אותה לאקוומרין, סוג של אבן קריסטל.
יעקב ברך שאשר יקבל נחלה פוריה ואוכל טעים, כמו מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ.
יש מקום שמסמנים כיום כקבר אשר ליד כביש 899 מול תל קדש נפתלי. גם השומרים והחוקרים מצביעים על מקומות אחרים, כמו נבי טובא בשומרון. חוקר בשם זאב ארליך הציע שיש עדויות ישנות במסגד בשכם שמקשרות לשמות השבטים.
תגובות גולשים