אתנוצנטריות

אתנוצנטריות (Ethnocentrism) היא הבחנה בין "אנחנו" ל"הם". היא מבוססת על מערכת משותפת של משמעויות, כמו מוצא משותף, זיכרון היסטורי ותחושת עתיד משותף.

כלפי קבוצת הפנים "אנחנו" האתנוצנטריות מחזקת לכידות, סולידריות ונאמנות. היא מציבה את המיתוס, תפיסת העולם והסדר החברתי של הקבוצה כחשובים או מקודשים. כלפי קבוצת החוץ "הם" נוצרת לעתים חשדנות, עוינות ותפיסה של נחיתות או דה-הומניזציה.

אתנוצנטריות מסבירה גם דפוסים חברתיים היסטוריים, כמו מיתוס הבחירה, שלפיו קבוצה נבחרה כמיוחדת או בעלת ייעוד.

דוגמאות: אירופוצנטריות היא צורת אתנוצנטריות שבה שמים את אירופה במרכז. זה בא לידי ביטוי בחלוקת ההיסטוריה לפי אירועים אירופיים ובמפות שבהן אירופה במרכז. בהקשר של גלובליזציה, גישה אתנוצנטרית של חברה פירושה להניח ששיטות מהשוק הביתי יצלחו תמיד בשווקים זרים. גישה חלופית נקראת פוליצנטרית (Polycentric), והיא מתמקדת בהתאמת הפעילות לשווקים המקומיים.

המילה מורכבת מ"אתנוס" ביוונית, שפירושו עם או גזע, ו"צנטרום" בלטינית, שפירושו מרכז. כלומר, ראיית התרבות של המתבונן כמרכז העולם.

המושג נכנס לשימוש במדעי החברה ברבע האחרון של המאה ה־19 על ידי לודוויג גומפלוביץ'. ויליאם גראהם סאמנר פופולרז אותו ב‑1906 בספרו Folkways. רעיונות דומים הופיעו גם קודם, למשל אצל אדם פרגוסון (1782), שהתייחס לנטייה של בני אדם להתגייס לקהילה ולעיתים להיכנס לעימות עם אחרים.

יש מודלים פסיכולוגיים וביולוגיים שמסבירים את התופעה. נטייה אתנוצנטרית קיבלה יתרון הישרדותי בתנאים פרה-היסטוריים, כי היא חיזקה הגנה ולכידות. עם זאת, זוהי תוצאה של מנגנונים ביולוגיים-חברתיים ולא "טבע מוחלט".

מחקר של דה־דרו ואחרים (2011) בדק את השפעת ההורמון אוקסיטוצין על התנהגות אתנוצנטרית. המחקר הראה שאוקסיטוצין מגביר העדפת קבוצת פנים ומחזק עמדות שליליות כלפי קבוצות חוץ, מה שמרמז על בסיס ביולוגי חלקי.

כמו כן, אתנוצנטריות נלמדת בתהליך החיברות. לפי תאוריית הזהות החברתית, הזהות נבנית דרך מפגש, השוואה ותחרות עם קבוצות אחרות. אנשים שואפים לזהות חברתית חיובית, וההשוואה עם קבוצות אחרות תורמת לכך.

אתנוצנטריות היא לראות את הקבוצה שלך כמרכז. זה אומר שהאדם חושב ש"אנחנו" דומים וחשובים.

לאנשים בקבוצת הפנים זה נותן תחושת יחד ונאמנות. הם חשים שהמנהגים והסיפורים שלהם חשובים. לגבי אחרים זה יכול לגרום לחשד או להאמין שאחרים פחות חשובים.

דוגמאות: אירופוצנטריות היא לשים את אירופה במרכז, למשל במפות או בסיפורי היסטוריה. בחברות, אתנוצנטריות פירושה לחשוב שהשיטות בבית יעבדו בכל מקום. יש גם דרך אחרת, פוליצנטרית, שמשמעותה להתאים דברים למקומות שונים.

"אתנוס" פירושו עם. "צנטרום" פירושו מרכז.

המושג הוצג בסוף המאה ה‑19 על ידי לודוויג גומפלוביץ'. ויליאם גראהם סאמנר הפך אותו למוכר ב‑1906. קודם לכן פילוסופים כתבו על נטיית בני אדם להתגייס לקבוצה ולעיתים להילחם עם אחרות.

יש גם הסברים ביולוגיים. נטייה כזו סייעה פעם לשמור על קבוצה. מחקר הראה שהורמון שנקרא אוקסיטוצין יכול לחזק העדפת קבוצת פנים. אתנוצנטריות גם נלמדת בהתחנכות וביחסים עם קבוצות אחרות.