אתר ארכאולוגי

אתר ארכאולוגי, מקום שבו נשמרו שרידים של פעילות אנושית מעבר. המונח "אתר" יכול לכלול כמה אתרי-משנה קרובים זה לזה. ההגדרה משתנה לפי התקופה הנבדקת ולפי הגישה של הארכאולוג, ולעיתים משווים עדויות שנמצאו מחוץ לגבולות האתר כדי להבין אותו טוב יותר.

באתרים נמצאים ממצאים, חפצים ושרידים שנותרו מאנשים שחיו שם. דוגמאות חשובות הן שרידי בתים, כלי חרס, כלים מאבן ועצם, קברים, ועצמות של בני־אדם ובעלי־חיים. בעת חפירה הממצאים נאספים בצורה שיטתית, נלמדים ונשרטים כדי לשחזר את השימוש באתר בעבר.

בישראל יש אתרי עתיקות רבים בתוך גנים לאומיים, פארקים ושמורות. על-פי חוק העתיקות תשל"ח (1978) אתר עתיקות הוא שטח שהוכרז רשמית על ידי רשות העתיקות והוא מוגן. כיום ידועים בארץ למעלה מ־22,000 אתרי עתיקות. אתרים מתגלים בסקרים שיטתיים, בפיקוח של מפקחי רשות העתיקות, במהלך עבודות פיתוח ובמקרים גם במקרה. החוק קובע שחשיבותם של אתרים חפורים ולא חפורים זהה. גם אתרים שעדיין לא התגלו מוגנים, ואסור לפגוע באתר עתיקות בכל צורה שהיא.

אתר ארכאולוגי הוא מקום שבו נשארו שרידים מהעבר. "שרידים" הם חפצים או שברי מבנים שנותרו. ארכיאולוג הוא מדען שחופר ולומד את השרידים.

באתרים מוצאים דברים כמו קירות של בתים, כלים מחרס (כלי חרס = כלי עשוי חימר), חפצים מאבן ועצמות, וקברים. הארכיאולוגים אוספים את הממצאים בזהירות. הם בודקים ומשרטטים אותם כדי לדעת איך אנשים חיו שם.

הרבה אתרי עתיקות נמצאים בגנים לאומיים ובשמורות. חוק העתיקות מ־1978 קובע שהאתרים מוגנים. ידועים בישראל יותר מ־22,000 אתרי עתיקות. אתרים מתגלים בסקרים, בעבודות בנייה ובמקרים על ידי אנשים. אסור לפגוע באתרי עתיקות. גם אתרים שטרם נתגלו מוגנים לפי החוק.