בארי גולדווטר

בארי מוריס גולדווטר (1909, 1998) היה פוליטיקאי, איש עסקים וסופר מאריזונה. הוא כיהן כחמש כהונות כסנאטור (חבר בסנאט, בית בכנסת הקונגרס שמייצג מדינות) של ארצות הברית, ושימש מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ב-1964. גולדווטר נודע כמוביל של השמרנות האמריקאית שהשפיעה על עליית הימין החדש בשנות ה-80 וה-90. בנוסף השפיע על תנועות ליברטאריאניות. הוא הגיע לדרגת מייג'ור גנרל במשמר הלאומי של חיל האוויר (כוחות המילואים של הצבא).

בארי נולד בפיניקס, אריזונה. אביו היה יהודי במוצאו, ואמו אפיסקופלית (דת נוצרית). גולדווטר גדל כאפיסקופלי אך התייחס מדי פעם לזהותו היהודית. המשפחה התעשרה מפעילות מסחרית, ובארי ניהל את עסק המשפחה לאחר מות אביו. למד בבית ספר פרטי צבאי ולמשך שנה באוניברסיטת אריזונה.

נישא למרגרט "פגי" ג'ונסון ב-1934. היו להם ארבעה ילדים. בנו בארי שירת בבית הנבחרים של ארצות הברית. אחרי התאלמנות נישא שוב ב-1992.

במלחמת העולם השנייה פיקד על יחידת מילואים בחיל האוויר והטיס מטענים לאסיה. אחרי המלחמה תמך בהקמת אקדמיית חיל האוויר וכיהן בנאמנים שלה. הוא הקים את משמר האוויר הלאומי של אריזונה וביטל בו את ההפרדה הגזעית מוקדם מהצבא הכללי. פרש כטייס בדרגת מייג'ור גנרל וטס במגוון מטוסים.

גולדווטר אהב צילום, חובבות רדיו ואסף בובות קאצ'ינה אינדיאניות. תרם את האוסף והמון תמונות למוזיאונים ומוסדות באריזונה.

גולדווטר הפך לרפובליקני שמרן והתנגד לניו דיל, מדיניות כלכלית רחבה שהנהיגו רוזוולט ותומכיו. ב-1949 נבחר למועצת העיר פיניקס, וב-1952 נבחר לסנאט לראשונה. הוא קידם חקיקה נגד שחיתויות באיגודי העובדים והתפרסם בעמדה אנטי-קומוניסטית.

כסנאטור נחשב לדמות בולטת בשמרנות. בתקופת אייזנהאואר ביקר את הנשיא מטעם מפלגתו כשהרגיש שהממשל מתפשר מדי עם הדמוקרטים. בתחומים מסוימים תמך בזכויות אזרח, אך בהתנגדותו לחוק זכויות האזרח של 1964 טען שזה פוגע בסמכות המדינות.

גולדווטר התמודד לנשיאות ב-1964 אחרי מסע פנימי ארוך במפלגה. עמדותיו השמרניות וההתנגדות שלו להרחבת הממשלה קיבלו התנגדות מצד המתונים והתקשורת. מתנגדיו תיארו אותו כקיצוני, והנשיא לינדון ג'ונסון ניצח בבחירות בניצחון גדול. אחת ההשפעות של הקמפיין היתה התשדירי הסירנה ("התשדיר החרצית"), ששימש כדי להראות חשש מתגובתיות צבאית קיצונית.

גולדווטר קיבל את המועמדות בוועידה הרפובליקנית של 1964. בחר את ויליאם אדוארד מילר לעמוד לצדו כמועמד לסגן הנשיא. במרוצת הקמפיין נאבק מול רוקפלר ויריבים מתונים אחרים בתוך המפלגה.

בבחירות הכלליות גולדווטר זכה ב-38% מהקולות וניצח בשש מדינות, בעיקר בדרום. תבוסתו הייתה משמעותית והשפיעה על מבנה המפלגה הרפובליקנית בשנים הבאות. יחד עם זאת, היה גורם חשוב בהעברת דרום ארצות הברית לאגף הרפובליקני ובעל השפעה על דמויות שמרניות עתידיות, כמו רונלד רייגן.

לאחר ההפסד חזר לסנאט ב-1969 וכיהן עד 1987. כיהן כיו"ר ועדות והוביל חקיקה חשובה, בהן חוק גולדווטר-ניקולס שסידר מחדש את שרשרת הפיקוד בצבא. פרש ב-1987 ונחשב בסוף ימיו לקול מתון יחסית בתוך השמרנים.

גולדווטר דגל בממשלה קטנה, חופש כלכלי, התנגדות לקומוניזם ותמיכה בזכויות המדינות. למרות התנגדותו לחלק מחקיקות זכויות האזרח, פעל בסוף הקריירה נגד ההפרדה הגזעית והביע תמיכה בנושאי סביבה.

בשנות ה-90 לקה בגולדווטר באלצהיימר. אחרי שבץ נפטר ב-29 במאי 1998 בביתו באריזונה. את הלוויה ניהלו חברי דת שונים, והלווייתו כללה מנהגים נוצריים ויהודיים.

בארי גולדווטר (1909, 1998) היה פוליטיקאי וטייס מאריזונה. סנאטור הוא חבר בסנאט, גוף שמשתתף בקבלת חוקים. הוא כיהן כחמישה קדנציות בסנאט. ב-1964 התמודד לנשיאות כנציג המפלגה הרפובליקנית, אבל הפסיד לנשיא לינדון ג'ונסון.

נולד בפיניקס. אביו היה יהודי, ואמו אפיסקופלית (דת נוצרית). בחר לרוב להיחשב כאפיסקופלי בחיי היום-יום.

נישא לפגי ושם נולדו להם ארבעה ילדים. בנו שירת בבית הנבחרים של ארצות הברית.

במלחמה הטיס מטענים. משמר הלאומי הם כוחות מילואים, חיילים שעוזרים בצבא בעת הצורך. הוא הגיע לדרגת מייג'ור גנרל.

אהב לצלם, אסף בובות קאצ'ינה (בובות מסורתיות אינדיאניות) וחיבב רדיו חובבים. תרם את האוספים והמגירה לתערוכות.

היה שמרן ורצה בממשל קטן יותר. התנגד למדיניות גדולה שנקראה ניו דיל. תמך בזכויות המדינות לקבל החלטות מקומיות. ב-1964 הרבה אנשים חשבו שהוא קיצוני, ולכן רבים בחרו בג'ונסון.

חזר לסנאט אחרי הבחירות ו Served עד 1987. לאחר מכן חלה באלצהיימר ונפטר ב-1998. נקבר בכנסייה אפיסקופלית, והוקם לו פסל לזכרו.