בגדי המלך החדשים

''בגדי המלך החדשים'' (בדנית: Keiserens Nye Klæder) הוא סיפור קצר של הנס כריסטיאן אנדרסן משנת 1837. זהו אלגוריה (סיפור שמייצג רעיון מוסרי או חברתי) על לחץ חברתי וכפייה על הפרט להיראות כמו כולם.


שני נוכלים, רמאים שמתחזים לאומנים, מגיעים אל עיר הבירה. המלך שם את כל תשומת הלב והכסף על בגדים מפוארים. הנוכלים מבטיחים להכין בדים מיוחדים שאנשים "טיפשים" לא יראו. הם מציבים נולים ורוקנים אותם, ומעמידים פנים שהם אורגים. פקידים ובעלי תפקידים מבקרים ומדווחים שהם רואים את הבד, כדי לא להיראות טיפשים. גם המלך מפחד להודות שאינו רואה כלום.

הנוכלים מחליטים שהחליפה מוכנה. הם עושים פנטומימה של הלבשת המלך. המלך יוצא בתהלוכה עירום, אך אף אחד לא רוצה להודות בכך. רק ילד קטן צעק: המלך הוא עירום! ואז כולם הבינו שהם הונאו.


הביטוי "המלך הוא עירום" הפך למטבע לשון שמסמל חשיפת שקר מוסכם. הסיפור מראה איך קונפורמיות (הצטרפות לדעות הרווחות) והפחד להיחשב שונה גורמים לאנשים לשתוק. אנדרסן מעודד חשיבה עצמאית ואמת, גם אם היא לא נוחה. הילד שבסיפור מסמל יושר ותמימות שאינה מפחדת לומר את האמת.


מקורות הסיפור מעורפלים; נטען שיש גרסאות מוקדמות מהמאות הקודמות. התרגום העברי הראשון נעשה על ידי דוד פרישמן, ולאחריו אוריאל אופק. על בסיס הסיפור נכתבו מחזה ועיבודים בתיאטרון בישראל, כולל מחזה של ניסים אלוני (1961) ומחזמרים ב-1999 וב-2007. לסיפור הופיעו גם עיבודים בקולנוע ובטלוויזיה, ודני קיי שר את הסיפור בסרט משנת 1952. יש גם ספרים ושדרוגים מודרניים שהביאו נקודות מבט שונות על הסיפור.

בגדי המלך החדשים נכתב על ידי הנס כריסטיאן אנדרסן ב-1837. זהו סיפור קצר עם מסר על אומץ ואמת.


שני נוכלים (אנשים שמרמים אחרים) אומרים שהם אורגים בדים מיוחדים. המלך רוצה בגדים יפים יותר מכל דבר אחר. האורגים מציגים נולים ריקים. כולם אומרים שהם רואים את הבד, כי הם מפחדים להיראות טיפשים.

המלך יוצא בתהלוכה בלי בגדים. ילד קטן צעק: המלך הוא עירום! ואז כולם ראו את האמת.


המשפט "המלך הוא עירום" אומר שצריך לומר את האמת, גם אם כולם מפחדים. הסיפור מזכיר שילדים לפעמים רואים דברים בבהירות, בלי פחד.


הסיפור תורגם לעברית על ידי דוד פרישמן. היו עליו מופעים בבמה, סרטים ותוכניות טלוויזיה.