בז מצוי

בז מצוי (שם מדעי: Falco tinnunculus) הוא עוף דורס, כלומר עוף שמצד את טרפו וחי מטורפים קטנים. המין נפוץ ברחבי אירופה, אסיה ואפריקה והוא הציפור הלאומית של בלגיה.


השם העברי "בז" מקורו בתלמוד. השם הלטיני מגיע מ־falc שמשמעותו "חרמש" (על שם מראה המקור) ו־tinnunculus שמשמעותו "מצלצל" או "מהדהד", בגלל קריאותיו הקצרות והחוזרות. שמות עתיקים באנגלית תיארו אותו כ"רפרף בכנפיים" בגלל הדרך שבה הוא מרפרף במקום.


הבז המצוי נפוץ בישראל כמקנן וכעוף חורף, בעיקר באזורים פתוחים וחבל הים התיכון. הוא אינו שכיח ביערות צפופים או במדבריות חשופות. המין חי בטווח גבהים רחב, ממספר מאות מטרים מתחת לפני הים ועד אלפי מטרים גבוהים בהרים. בעבר אוכלוסייתו נפגעה מהרעלות המוניות, אך מאז שחלק מההרעלות פסקו, הוא התאושש והיום נפוץ מאוד בישראל.


אורך הגוף כ־30, 34 ס"מ ומוטת הכנפיים 70, 80 ס"מ. הנקבה גדולה וכהה יותר מהזכר. הזכר בוגר ראשו אפרפר ופניו נוטות לגוון חום-אדמדם. יש דמיון לציפורים מקבוצת הבזים המרפרפים, כמו הבז האדום, אך הבז האדום נוטה להופיע בלהקות יותר מאשר לבד או בזוג.


המזון משתנה לפי בית הגידול. הבז אוכל ציפורי שיר קטנות, מכרסמים, זוחלים וחרקים כמו חגבים וחיפושיות. הוא מוצא טרף כשנח על עמדת תצפית גבוהה או כשהוא מרחף באוויר וסורק את הקרקע. הרגע המוכר בציד הוא הרפרוף, הוא מרפרף במקום עם ראש יציב, ואז צולל על הטרף. יחס ההצלחות בציד מוערך כ־1 הצלחה ל־10 ניסיונות. הבז עוזר לחקלאות כי הוא מפחית כמות מזיקים כגון עכברושים וחגבים.


זוגות נוטים להיות מונוגמיים. החיזור מתחיל בינואר, הקינון מפברואר עד יוני. הם לא בונים קן חדש אלא משתמשים במקומות קיימים, לדוגמה במצוקים או אדניות. הנקבה מטילה 3, 6 ביצים ודוגרת כחודש. הגוזלים מבטחים בפלומה לבנה בתחילה, וכעבור כ־חודש הם מסוגלים לעוף. במהלך תקופת הקינון שני ההורים מעורבים בהבאת מזון.

בז מצוי (Falco tinnunculus) הוא עוף דורס. דורס הוא עוף שאוכל חיות קטנות.
הוא חי באירופה, אסיה ואפריקה. בלגיה בחרה בו בתור הציפור הלאומית.


השם העברי "בז" קיים בתלמוד. השם הלטיני קשור למראה המקור והקולות שלו.


הבז נפוץ בישראל. הוא גר באזורים פתוחים ולא אוהב יערות סגורים.
קודם הוא היה נדיר בגלל הרעלות, אבל מאז התאושש ויש ממנו הרבה.


אורכו כ־30, 34 ס"מ. מוטת הכנפיים כ־70, 80 ס"מ. הנקבה בדרך כלל גדולה וכהה יותר מהזכר.
לזכר בוגר ראש אפרפר.


הוא אוכל ציפורים קטנות, עכברים, לטאות וחרקים. בדרך הציד הוא מרפרף במקום.
הרפרוף הוא כשאוזניו וכנפיו נשארות במקום והוא מסתכל על הקרקע.
אם הטרף קטן, הוא נושך אותו ומביאו למקום גבוה לאכול בבטחה.


הזוגות נשארים יחד. הם מתחילים להתרבות בחורף. הנקבה מטילה 3, 6 ביצים.
הגוזלים לבנים ורכים. אחרי בערך חודש הם כבר עפים.