בחירה חופשית או רצון חופשי היא הרעיון שמעשיו ומחשבותיו של האדם יכולים להיות תוצאה של החלטה פנימית שלו. זאת אומרת, האדם יכול לבחור ולא כל דבר כבר נקבע מראש על ידי כוח חיצוני.
רעיונות מנוגדים כוללים פאטליזם (גורל קבוע מראש) ודטרמיניזם (הרעיון שכל אירוע נקבע על‑פי סיבות קודמות). יש גם טענות מדעיות שמראות התנהגות הסתברותית, ולא תמיד סכמת סיבה ברורה.
תומכי הבחירה החופשית אומרים שאדם יכול לשקול ולחלוט בעצמו. הם לא מכחישים שקיימים השפעות חיצוניות ופנימיות, אך טוענים שהשפעות אלה אינן מכתיבות את ההחלטה תמיד. יש מצבים שבהם אדם פועל מאינסטינקט או מהרגל, וזה לא תמיד 'בחירה' מודעת.
הניגוד בין התחושה שאנו בוחרים לבין רעיונות כמו סיבתיות וגורל הפך את הנושא לאחד היסודיים בפילוסופיה. הפילוסופים ניסו לגשר בין האינטואיציה של חופש הבחירה לבין טיעוני הדטרמיניזם, והגיעו למגוון עמדות שונות.
יש שתי תחושות סותרות: מצד אחד נדמה לנו שאנו בוחרים; מצד שני נראה שלכל דבר יש סיבה. הפשרה בין שתי התחושות האלה היא בעייתית.
בעוד שבתרבויות רבות האדם נחשב אחראי למעשיו, דתות או השקפות דטרמיניסטיות טוענות שלמעשה הגורל קובע. אם מעשיו נקבעו מראש, קשה להצדיק ענישה או שכר. מבחינה אחרת, אם מעשיו אקראיים, גם קשה לייחס להם אחריות.
טיעון הבטלן מראה סתירה לוגית בין ההנחה שאפשר לשנות את העתיד לבין רעיון שהעתיד כבר ידוע מראש. הוא מציג דוגמות שבהן מידע מראש גורם להתנהגות שמרוקנת את הבחירה מתוכן.
דטרמיניסטים מסוימים טענו שלכל אירוע יש סיבה קבועה. שפינוזה טען שהרצון עצמו הוא אירוע נפשי שנקבע על ידי סיבות קודמות.
הליברטריאנים סוברים שהדטרמיניזם אינו תואם חופש רצון מלא. הם מצביעים על אי‑ידיעה או על תופעות קוונטיות כמרחב שבו הבחירה יכולה להתקיים.
קומפטיביליסטים טוענים שדטרמיניזם וחופש בחירה אינם סותרים. לפי גישה זו, חופש הוא חוסר כפייה חיצונית, גם אם ההתנהגות מוסברת בסיבתיות. יש מבקרים שטוענים שהגישה הזו מפחיתה את משמעות האחריות.
בתחומי פסיכולוגיה מרכזיים של המאה ה‑20 נטו להסביר התנהגויות כתוצאה מכוחות לא‑מודעים, התניות או מצבים ביולוגיים. במאה ה‑21 עלתה גישה של 'בחירה רציונלית' שטוענת כי חלק מההפרעות או ההתנהגויות מתפתחות באופן שמשרת צרכים רגשיים. זרם הומניסטי טען שיש לאדם יכולת בחירה ומשמעות פנימית.
גילוי הנוירונים וחקר המוח חידדו את הטיעונים נגד הבחירה החופשית. ניסויי ליבט הראו שלעיתים קיימת פעילות מוחית שמופיעה לפני תחושת ההחלטה. ליבט עצמו הציע שיש חלון קצר שבו אפשר להימנע מפעולה, מה שעשוי להותיר מרחב לבחירה.
תורת הקוונטים פתחה דיון חדש על אי‑ודאות, אך לא פתרה את הקשר בין אקראיות לאחריות.
בדתות מונותאיסטיות הבחירה החופשית חשובה לכללים של שכר ועונש ולרעיון התשובה. עם זאת קיימת מתיחות בין אמונת ההשגחה והידיעה האלוהית לבין חופש הבחירה של האדם. הוגים יהודיים כמו הרמב"ם ניסו להסביר שאין סתירה בין ידיעת אלוהים ובין בחירת האדם, בעוד אחרים הציעו דרכים שונות להשלים בין השניים.
במקרא ובספרים יהודיים יש טקסטים התומכים בבחירה חופשית ויש גם טקסטים בעלי גוון פאטליסטי. חכמים ופילוסופים יהודיים דנו בשאלת ידיעה ובחירה לאורך הדורות. הרמב"ם, הרלב"ג והרמב"ן ועוד הציעו פרשנויות שונות לבעיית הידיעה האלוהית והבחירה האנושית.
השאלה איך ידיעתו של האל יכולה להתקיים יחד עם חופש הבחירה נשארה בעייתית. פתרונות שונים מדברים על מידת הידיעה של האל, על הבדלים בין ידיעה אלוהית לידיעת האדם, או על רבדים פנימיים של המציאות שבהם חופש הבחירה מתקיים.
באסלאם יש דעות משתנות. חלק נותנים דגש לגזרה עליונה (קביעה על‑ידי האל), אך נשאר מרכיב של אחריות אישית על מעשים.
לסיכום קצר: השאלה אם יש חופש בחירה נשארת פתוחה. היא נוגעת לפילוסופיה, למדעים, לנפש ולדת. הויכוח מתרכז בשאלות של סיבתיות, אחריות, ידיעה אלוהית והעובדה שאנו מרגישים כי אנו בוחרים.
בחירה חופשית פירושה שאדם יכול להחליט מה לעשות בעצמו. זה כאילו יש לו אפשרות לבחור.
חלק מהאנשים חושבים אחרת. הם אומרים שהכול כבר קבוע מראש. זה נקרא דטרמיניזם. דטרמיניזם אומר שהכל קרה בגלל סיבות קודמות.
אם הכול כבר קבוע, קשה לתת אנשים עונש או פרס. אבל אם הכול אקראי, גם קשה להאשים מישהו.
חוקרים חקרו את המוח. ניסויים הראו שלפעמים המוח מתחיל לפעול לפני שאנו מרגישים החלטה. יש ויכוח אם זה אומר שאין בחירה.
=דתות ורעיונות\ n
בדתות מונותאיסטיות כמו היהדות, בחירה חופשית חשובה. היא קשורה לשכר ועונש. יש שאלות על איך ידיעת אלוהים תואמת את הבחירה שלנו. חכמים ניסו למצוא תשובות שונות.
יש אנשים שחושבים שיש חופש לבחור. יש אנשים שחושבים שהכל קבוע. יש גם אנשים שמנסים לאמר ששניהם יכולים להתקיים ביחד. זאת שאלה גדולה שהפילוסופים, המדענים והדתיים עדיין דנים עליה.
תגובות גולשים