ביטול העבדות בברזיל היה תהליך הדרגתי שהחל בראשית המאה ה-19. במשך כ-300 שנים הובאו בכפייה לברזיל כ-5.5 מיליון אפריקנים כדי לעבוד כעבדים. ברזיל הייתה המדינה האחרונה לבטל את העבדות חוקית, ב-13 במאי 1888.
בשנת 1808 נמלטו אליה אנשי המלוכה הפורטוגזית מפני כיבוש נפוליאון. המלך ז'ואאו השישי הסכים בסוף המאה ה-19 להתחיל להגביל את סחר העבדים. ב-1815 הוגבלה הסחר לאזור שמדרום לקו המשווה, אך בפועל המסחר המשיך וחלה עלייה. בריטניה דחפה להפסקת הסחר וכדאי לה אימתה את עצמאות ברזיל ב-1826 בהסכם שאסר על הובלת עבדים באטלנטי לאחר תום תקופת ההטמעה.
החוק נאכף רשמית ב-1831, אך האכיפה הייתה חלשה. החל משנת 1836 חזר סחר עבדים בלתי חוקי ופרח במשך כ-15 שנה. ב-14 בנובמבר 1850 הכריז הקיסר פדרו השני על חוק שמטרתו לאכוף את סיום סחר העבדים. לאחר מכן נכנסו לברזיל עוד כ-1,300 עבדים בלבד, והעבד האחרון שמגיע מאפריקה נעשה זאת סביב 1858.
סיום סחר העבדים לא השלים את סיום משטר העבדות. ברזיל בחרה בתהליך הדרגתי שפעל במשך עוד כארבעים שנה.
במלחמה הגדולה של דרום אמריקה (1864, 1870) הוצעה חירות לעבדים ששירתו בצבא. חלק מהבעלות הממשלתית נתנו חירות תמורת שירות. בפועל שוחררו מעט מאוד אנשים בדרך זו. מעט מ-4.5% מהחיילים הברזילאים בשירות היו עבדים, ובסך הכל שוחררו 4,003 בעבור שירותם.
ב-28 בספטמבר 1871 חוקק "חוק הרחם החופשי" (חוק ריו ברנקו). החוק קבע שכל הילדים שנולדו לאמהות שעבדו כעבדים יהיו חופשיים מלידה. עם זאת, החוק אפשר לבעל העבדים להחזיק בילד עד גיל 21 או לשחררו מוקדם יותר בתמורה לפיצוי. נוצרה קרן לשחרור, אך היא לא הספיקה ונכדה מעט אנשים.
ב-1885 חוק "בני השישים" שחרר את העבדים שגילם מעל 60. גם כאן נרשמו שחרורים בודדים.
ב-13 במאי 1888 חתמה הנסיכה איזבל על "חוק הזהב" (Lei Áurea). החוק ביטל את העבדות סופית והפך את ברזיל למדינה ללא עבדות באופן חוקי.
עבדות (עבודה בכפיה בלי שכר) בברזיל בוטלה בהדרגה במאה ה-19. במשך שנים רבות הובאו לשם כ-5.5 מיליון אנשים מאפריקה כדי לעבוד כעבדים. ברזיל ביטלה את העבדות סופית ב-13 במאי 1888.
אחרי שמלכי פורטוגל ברחו ב-1808, התחילו להגביל את סחר העבדים (מכירת אנשים). ב-1815 הוטלו מגבלות, אך הסחר המשיך. בריטניה לחצה על ברזיל להפסיק את הסחר. חוק שאסר על הובלת עבדים חוקק ב-1831, אך לא אוכף היטב. ב-1850 הקיסר פדרו השני הכריז חוק שקיצר את הסחר. אחרי זה נכנסו לברזיל מעט מאד עבדים.
במלחמה בין 1864 ל-1870 הוצעה חירות (חופש) לעבדים ששירתו בצבא. רק מעט אנשים שוחררו בדרך זו.
ב-1871 חוק חדש קבע שילדים שנולדו לאמהות שעבדו כעבדים יהיו חופשיים. אך בעלי העבדים יכלו להחזיק בילד עד גיל 21.
ב-1885 חוק שחרר עבדים בני יותר מ-60 שנים. מעט אנשים קיבלו חופש בדרך זו.
ב-13 במאי 1888 הנסיכה איזבל חותמת על חוק הזהב. החוק מסיים את העבדות בברזיל.
תגובות גולשים