"ביכורי העתים" היה כתב־עת של תנועת ההשכלה היהודית (התנועה שקידמה חינוך ומחשבה מודרניים) שפעל בווינה בין השנים תקפ"א, תקצ"ב (1820, 1831). המייסד היה המשורר שלום הכהן. בתחילה יצא כתב העת כנספח ללוח שנה עברי, ואז הפך לשנתון עצמאי. כל הגליונות נדפסו בבית הדפוס של אנטון שמיד.
בשנים הראשונות ערך אותו שלום הכהן. לאחר מכן נחלפו עורכים מרכזיים, ביניהם משה סג"ל לנדא ויש"ר מגוריציה. במהלך שנותיו השתנה אופיו: בתחילה שילב חומר ספרותי בעברית, שירים מתורגמים מגרמנית וחלק גרמני רחב שבו מאמרי מדע בגרמנית, אך בגרסאות מאוחרות יותר רוכז התוכן בעיקר במאמרים בעברית על חכמת ישראל.
הכתב־עת שימש בפועל כבמה לפרסום עבודות של משכילים מאוסטריה, גליציה ואיטליה. המאמרים עסקו בחינוך, בשפה העברית, במקרא ובתלמוד, ובהיסטוריה של עם ישראל. ההוצאה נפסקה ב-1831, ככל הנראה בגלל קשיים כלכליים. לאחר מכן היו ניסיונות לחזור להוציאו, למשל ב-1844 וב-1845, אך הם לא יצרו המשכיות קבועה.
"ביכורי העתים" היה כתב־עת עברי שיצא בווינה בין 1820 ל-1831. המייסד היה שלום הכהן. ההדפסה נעשתה בבית הדפוס של אנטון שמיד.
בהתחלה הוא יצא כנספח ללוח שנה, ואז הפך לשנתון עצמאי. שם הופיעו סיפורים, שירים ומאמרים. היו גם חלקים בגרמנית על מדע, אבל הם נכתבו באותיות עבריות.
עם הזמן התרכזו המאמרים בעברית בנושאים כמו חינוך, השפה העברית, מקרא ותלמוד. הוצאתו נפסקה ב-1831, כנראה בגלל בעיות כסף. היו ניסיונות לחדש אותו בשנים הבאות, אך לא שבהו להופיע בקביעות.
תגובות גולשים