ביקרבונט

ביקרבונט, שנקרא גם מימן פחמתי או Bicarbonate, הוא יון בעל הנוסחה HCO3^- ומסה מולקולרית כ-61.01 דלטון. יון הוא חלקיק מטען, ובמקרה הזה המטען הוא שלילי אחד. המבנה שלו כולל אטום פחמן מרכזי הקשור לשלושה אטומי חמצן במבנה משולש מישורי, ועוד אטום מימן הקשור לאחד החמצנים. מבחינה אלקטרונית הוא איזו-אלקטרוני לחומצה החנקתית (יש לו את אותו מספר אלקטרונים באותה קונפיגורציה).

הביקרבונט הוא החומצה המצומדת של יון הקרבונט CO3^2- והבסיס המצומד של החומצה הקרבונית H2CO3 (חומצה שנוצרת כאשר CO2 מתמיס במים). במים היון משתתף בתגובות שיווי משקל שמאזנות חומציות.

מלחים שמכילים ביקרבונט נקראים ביקרבונטים. דוגמה מוכרת היא סודיום ביקרבונט, NaHCO3, שהוא הסודה לשתייה. כאשר ביקרבונט בא במגע עם חומצה הוא פולט פחמן דו-חמצני (CO2).

מערכת הביקרבונט/פחמן משמשת כבופר, מערכת שמייצבת את ה-pH, כלומר את רמת החומציות. בדם רוב ה-CO2 (כ־80%) מובל בצורת ביקרבונט שנוצר מהריאקציה של CO2 עם מים. לפי אפקט בוהר, ככל שכמות ה-CO2 גבוהה יותר, המוגלובין משחרר יותר חמצן לרקמות.

בים מערכת הקרבונט חשובה לוויסות ה-pH הימי. בתאים של בעלי חיים רב-תאיים יש בקרה על כניסת ביקרבונט. בקרה זו משפיעה על יצירת נוקלאוטידים וחלוקה תאית, והיא משתמשת במוביל משותף של נתרן וביקרבונט (sodium bicarbonate cotransporter).

ביקרבונט (מימן פחמתי) הוא חלקיק קטן עם מטען שלילי. הנוסחה שלו היא HCO3^-.

הוא בנוי מפחמן וקצת חמצן ומימן. כשביקרבונט פוגש חומצה, יוצא גז שנקרא פחמן דו-חמצני. פחמן דו-חמצני הוא הגז שאנו נושפים החוצה.

מלח עם ביקרבונט נקרא סודה לשתייה. הסודה לשתייה משמשת בבישול ובניקוי.

בדם שלנו הרבה מהפחמן הדו-חמצני מגיע בצורת ביקרבונט. זה עוזר לגלגלים להעביר חמצן לגוף. בים הביקרבונט עוזר לשמור על איזון החומציות במים.

בתאים יש דרכים לשלוט בכניסת ביקרבונט. הדרכים האלה עוזרות לתאים לייצר חומרים חשובים ולגדול.