בירה

בירה היא שם למספר משקאות חריפים שיוצרים בתהליך תסיסה. תסיסה היא תהליך שבו שמרים (פטריות חד-תאיות) הופכים סוכרים לאלכוהול ולפחמן דו‑חמצני. המרכיבים העיקריים הם מים, לתת (דגן שנבט ויובש; Malt) וכשות. שתיים מהמשפחות העיקריות של בירות הן לאגר ואייל, וההבחנה ביניהן נקבעת לפי סוג השמרים.

מקורות עתיקים מהמזרח התיכון מראים שייצור בירה קיים כבר אלפי שנים. יש עדויות לייצור בירה לפני כ־8,000 שנים ואף טענות על כ־14,000 שנים. מסופוטמיה ומצרים העניקו לבירה מעמד חשוב בתרבות, ולעתים היא שימשה גם כמנחה בקבורה.

במצרים ייצרו בירה במשך אלפי שנים. יש פפירוסים שמזכירים סוגים רבים של בירה. הייצור היה קשור לאפיית לחם, ושרידים של מבשלה־מאפייה נמצאו בארץ וכאן בצפון הנגב. ייתכן שהשתמשו בתמרים לעתים להוסיף טעם או לעודד תסיסה.

מסתבר ששעורה היא המרכיב הנפוץ, אך נהגו גם להשתמש בדגנים אחרים. הכשות הוספה מאוחר יותר לשם שימור וטעם.

עדויות מראות שנשים השתתפו רבות בהכנת הבירה, במיוחד בטחינת הדגנים. באמונה המצרית הייתה האלה חתחור מקושרת לייצור הבירה.

גם שם ייצרו בירה כבר לפני אלפי שנים. המבשלות היו מקצוע חשוב, ולא פעם פעלו דרך המקדש או המדינה. יש מתכון אחד מוכר מבבל העתיקה.

במסופוטמיה הייתה האלה נינכאסי מפקחת על בישול הבירה. בבבל רבות מהמסבאות נוהלו על ידי נשים.

בירה לא תפסה מקום מרכזי בארץ, כנראה בגלל שפע היין והענבים המקומיים. המחקר דן בשאלה אם הבירה קדמה ליין או להפך.

מקור המילה אינו ברור. ייתכן שמקורה בלטינית או בגרמנית.

מרכיבי הבירה הם מים, לתת, כשות ושמרים. במקומות שונים מוסיפים גם תיבולים אחרים.

לתת (Malt) הוא דגן שעבר הנבטה. ההנבטה משחררת אנזימים שמפרקים עמילן לסוכרים. לאחר מכן הלתת מיובש ויכול לעבור קלייה שגורמת לגוונים וטעמים שונים בבירה.

מאפייני המים משפיעים על תוצאת הבירה. מים "קשים" מתאימים יותר לבירות כהות.

כשות היא פרח שנותן מרירות וארומה. מרירות הכשות מאזנת את המתיקות ומסייעת בשימור הבירה.

שמרים הם פטריות חד‑תאיות שמבצעות את התסיסה. סוג השמרים משפיע על טעם הבירה.

הכנת בירה נקראת גם בישול. בסופה ממלאים בקבוקים, חביות או פחיות.

חלוקת הבירות העיקרית היא לפי שמרים: לאגר ולאייל. קיימים הבדלים בטעם ובתהליכים בין שתי הקבוצות.

שוק הבירה כולל תאגידים גדולים ומבשלות בוטיק קטנות. חברת ענק כיום היא Anheuser‑Busch InBev. מותגים בולטים בעולם כוללים היינקן, גינס ובאדוויזר. מבשלות קטנות יצרו בירות מיוחדות ועונתיות.

בישראל מייצרות חברות כמו טמפו בירות כגון גולדסטאר ומכבי. מבשלות בוטיק התחילו לצמוח מראשית שנות ה‑2000.

בירה אפשר להכין בבית כתחביב. יש קיטים פשוטים, שיטות משולבות ושיטות מתקדמות יותר שמאפשרות שליטה בטעם ובאלכוהול. ביתיות דורשת תשומת לב לסניטציה ולתנאים.

מחקרים מראים שלשתייה מבוקרת עשויות להיות השפעות חיוביות חלקיות, למשל על תפקוד המערכת החיסונית, על הלב ועל רגישות לאינסולין. יחד עם זאת, האלכוהול ידוע כמסרטן. ממצאים שונים מצביעים על הקשר גם להפחתת סיכון לסוכרת ולמחלות לב בקרב שתיינים מסוימים. יש לשקול את המידע הזה בזהירות.

בירה היא משקה שמכינים מתהליך שנקרא תסיסה. תסיסה היא פעולה שבה שמרים (פטריות קטנות) הופכים סוכר לאלכוהול.

בנים ובנות ייצרו בירה כבר לפני אלפי שנים. מצרים ומסופוטמיה היו מקומות חשובים לייצור הבירה.

במצרים העתיקה היו הרבה סוגי בירה. הכינו אותה לעתים יחד עם לחם.

נשים השתתפו בהכנת הבירה. הן טחנו דגנים והכינו את המשקה בבית.

גם שם הכינו בירה. הבירה שותה בציבור ולעתים מבשלי בירה היו עובדים של המקדש.

המרכיבים העיקריים הם מים, לתת, כשות ושמרים.
לתת הוא דגן שנבטו ויובש. כשות הוא פרח שנותן טעם. שמרים הם יצורים קטנים שעושים תסיסה.

הכנת בירה נקראת בישול. אחרי הבישול ממלאים בקבוקים או בחביות.

אפשר להכין בירה בבית עם ערכות מוכנות. זה תחביב של אנשים שאוהבים לנסות טעמים שונים.

במחקרים מצאו שלשתייה מבוקרת יש גם השפעות מועילות. אך האלכוהול יכול להזיק והוא מקושר למחלה כרונית.