בית דין

בית דין הוא מוסד שמוסמך לפסוק בסכסוכים, בדרך כלל בתחום מסוים ועם סמכות מוגדרת. הוא דן בנושאים משפטיים כמו בית המשפט, אבל בדרך כלל מתמחה בנושאים ספציפיים או פועל במקביל לבית המשפט הכללי.

יש גם בתי דין בינלאומיים. אלה עוסקים בעיקר בהפרות של המשפט הבינלאומי, למשל בפשעים קשים בזמן מלחמה.

בהרכבים של בתי דין לעיתים יש חברים שאינם משפטנים, אנשים עם ידע מיוחד בנושא הנדון. לדוגמה, בבית הדין לעבודה יש נציגי ציבור שמייצגים עובדים ומעסיקים. בבית דין צבאי יושבים גם קצינים שאינם שופטים מקצועיים. בתי דין דתיים פועלים לפי דין דתי (למשל השריעה, החוק המוסלמי) ולא תמיד לפי החוק האזרחי.


בישראל נהוג להבחין בין בית משפט ובין "מי", "מה" ו"איך" של בית דין: מי קובע את ההחלטה, בבית משפט רק שופטים מקצועיים, ובבתי דין יכולים לקבוע גם נציגים דתיים או ציבוריים; מהי המקור להחלטה, בבית משפט לפי החוק הישראלי בלבד, בבתי דין לעתים מביאים בחשבון גם דין דתי או תקנות צבאיות; איך מתנהל ההליך, לכל בית דין יש לעתים סדר דין שונה משיטת בתי המשפט הכלליים.

בשנים האחרונות הגבול התערפל במקצת. בתי משפט כמו בית המשפט לענייני משפחה ובין-מנהליים משלבים מאפיינים של בתי דין אך עדיין חלק ממערכת בתי המשפט הכללית.

בית דין הוא מקום שבו פותרים ויכוחים משפטיים. זה דומה לבית משפט, אבל בדרך כלל מתמחה בנושא אחד.

יש בתי דין בין־לאומיים. הם בודקים בעיות של חוקים בין מדינות.

לרוב בַּמּוֹתָב של בית דין יושבים גם אנשים שלא למדوا משפטים. זאת אומרת: יש שם נציגי עובדים או מעסיקים בבית הדין לעבודה. בבית דין צבאי יש קצינים שאינם עורכי דין. בבית דין דתי שופטים לפי החוק הדתי. החוק הדתי הוא כללים של דת.


בישראל מבחינים ב"מי", "מה" ו"איך": מי מחליט (שופט או גם נציגים), מה מקובל כיסוד להחלטה (החוק או דינים נוספים), ואיך מתנהל הדיון. לפעמים הקו מתערפל. בתי משפט משפחה ומנהליים נראים קצת כמו בתי דין, אבל הם חלק ממערכת בתי המשפט של המדינה.