בית הכנסת שלום על ישראל

'שלום על ישראל' הוא בית הכנסת העתיק של יריחו. הוא נבנה במאה השביעית לספירה ופונה מערבה לכיוון ירושלים.

האתר התגלה בחפירות ארכיאולוגיות ב־1936. החופר דימיטרי בראמכי עבד מטעם מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את רצפת הפסיפס, בגודל כ־10 על 13 מטר, כבית כנסת בעקבות הציורים והכתובת "שלום על ישראל".

ברצפת הפסיפס יש דוגמאות גאומטריות ועיטורים. במרכז עיגול עם מנורת שבעת הקנים (מנורה בעלת שבעה קנים). מימינה מופיע שופר, משמאלה לולב. מתחת למנורה כתובה בעברית "שלום על ישראל". ליד הכניסה נמצאה כתובת בארמית (ארמית היא שפה עתיקה) שבה הודו לתורמים של הקהילה, ובתרגום נכתב שהם ייזכרו לטוב ויישרפו בספר החיים.

בית הכנסת ייחודי בכך שאין בו דמויות של אנשים או חיות. בניין אחר לא רחוק, בנערן, כן כולל דמויות ובו תמונה של דניאל. יש העתקים של הפסיפס במוזיאון השומרוני הטוב ובבתי כנסת אחרים באזור.

לאחר מלחמת ששת הימים החלו ישראלים לבקר באתר. תושב מקומי בנה בית על המתחם וגבה דמי כניסה. ב־1982 הוצא צו הפקעה לשטח של כ־2 דונם לצורכי חפירה. ב־1986 רשות הגנים הלאומיים רכשה את הבניין. באותה שנה נוסד במקום מניין קבוע, ובשנות ה־90 התפתחו שיעורי תורה והוקמה ישיבה (מקום ללמוד תורה).

לאחר הסכמי אוסלו ב־1993 נמסרה יריחו לרשות הפלסטינית (הרשויות שהחלו לנהל את העיר). תלמידי הישיבה חששו מאי־נגישות. ראש הממשלה יצחק רבין רצה תחילה לסגור את הישיבה, אך לאחר לחצים הוחלט לתת לה מעמד מיוחד. ההסדר נכלל בהסכם קהיר במאי 1994. בעקבות הפרות ההסדר הכולל לא המשיך לפעול במקום.

בליל ה־12 באוקטובר 2000 פורעים נכנסו לבניין, השחיתו ושרפו חלקים ממנו. ספר התורה ניצל מאחר שנשמר בכספת בחדר אחסון לצד הפסיפס. הצבא סירב להיכנס, ואנשי הישיבה העבירו הוראות לפתיחת הכספת שנמסרו לפלסטינים, והספר הוחזר. היום ספר התורה נמצא במאחז בית חגלה הסמוך ליריחו.

באוגוסט 2022 הוחלט להקים מחדש את הישיבה. כיום הישיבה פועלת בבית חגלה והיא אחראית על כניסות יהודיות ליריחו. לעיתים נערכות כניסות של קבוצות מתפללים יהודים בליווי צה"ל, כולל אברכים ללימוד ותפילה.

'שלום על ישראל' הוא בית הכנסת העתיק של יריחו. הוא נבנה במאה השביעית לפנה"ס ופונה לכיוון ירושלים.

האתר נמצא בחפירות ב־1936. החופר דימיטרי בראמכי עבד בשביל ממשלת המנדט הבריטי. הרצפה שם היא פסיפס. פסיפס = רצפה עשויה אבנים קטנות בצורות שונות. היא בגודל כ־10 על 13 מטר.

בעזרת הפסיפס רואים במרכז מנורה עם שבעה קנים. מנורה = כלי תאורה עתיק עם כמה זרועות. מימין שופר. משמאל לולב. מתחת למנורה כתוב "שלום על ישראל". ליד הכניסה נמצאה כתובת בארמית. ארמית = שפה ישנה. הכתובת מברכת ומזכירה את שמות התורמים.

אין בפסיפס דמויות של אנשים או חיות. במקום אחר ליד יריחו יש בית כנסת עם דמויות וחיה בשם דניאל. יש העתקי פסיפס במוזיאון ובבתי כנסת אחרים.

לאחר מלחמת ששת הימים הרבה אנשים הגיעו לבקר. תושב מקומי בנה בית ושמר על הכניסה. ב־1986 רשות הגנים רכשה את האתר. באותה שנה התחיל מניין קבוע של תפילה. בשנות ה־90 התחילו שיעורים וישיבה. ישיבה = מקום ללמוד תורה.

אחרי הסכמי אוסלו ב־1993 יריחו הועברה לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית = הגוף שמנהל את יריחו. ב־2000 פרצו פורעים לבית הכנסת והרסו חלקים ממנו. ספר התורה נשמר בכספת (תיבה נעולה) ונשאר שלם. הספר הועבר לשמירה בבית חגלה הקרוב. באוגוסט 2022 החליטו להקים שוב את הישיבה. היום הישיבה פועלת בבית חגלה ועוזרת בכניסות היהודיות ליריחו. מתפללים נכנסים לפעמים בליווי חיילים.