בית הלל (מושב)

בית הלל הוא מושב, כפר חקלאי שבו משפחות חיות ועובדות ביחד, ואגודת עובדים, ממוקם באצבע הגליל על גדת נחל החצבני, כ-5 ק"מ מקריית שמונה. המושב נקרא על שם ד"ר הלל יפה, רופא מהעלייה הראשונה, והוא שייך למועצה אזורית מבואות החרמון.

היישוב התחיל כ'משק משותף', מודל שבו שותפו באמצעי הייצור אבל שמרו על ניהול עצמאי של משק הבית. יוזם הקמת הארגון היה יהודה סנדלר. בתחילת הדרך חברי הארגון עבדו גם בנמל חיפה והמתינו להקצאת נקודת קבע.

במאי 1939 הגיעו מקימי בית הלל לאצבע הגליל במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין. ב-3 בינואר 1940 עבר גרעין המשק לשטח של כ-1,200 דונם בסמוך לכפר לזאזה. במהלך 1941 התגוררו במקום כ-75 איש, והארגון החל להפוך ממושב שיתופי למושב לא שיתופי.

ב-24 בינואר 1941 נהרג יהודה סנדלר בעת שמירה ונקבר במקום. באפריל 1941 הוחלט לקרוא ליישוב בשם הלל יפה. במאי 1942 התגוררו במקום 24 משפחות בצריפים. התנאים השתפרו עם השנים: עד ספטמבר 1944 נבנו 24 בתי קבע והוכשר כביש גישה. ב-1945 הותקנו טלפונים, וב-1947 הוקמה במקום מחלבת תנובה.

במלחמת העצמאות ב-1948 היישוב סבל מהפגזות והיה תפוס במצב הגנה קשה. ב-1949 הוא תואר כ'עזוב למחצה ושומם', ואז הוכנס לתהליך שיקום. נדחו לו אדמות נוספות, יעד המשפחות הוכפל, ובסוף 1949 הגיעו כ-30 משפחות חדשות ובנו בתים. שטח המושב הוגדל לכ-3,500 דונם.

כיום התושבים מתפרנסים מחקלאות, רפתנות ותיירות. המושב מושך תיירים בגלל מיקומו במרכז הגליל העליון ובזכות הנוף של נחל החצבני. בסמוך יושב מחנה הקבע של צמ"ה, יחידת ציוד מכני-נדסי של חיל ההנדסה הקרבית, שאחראית על אזור הצפון, אצבע הגליל, רמת הגולן והחרמון.

בית הלל הוא מושב (כפר חקלאי). זה מקום של משפחות שגידלו חקלאות. הבית נמצא באצבע הגליל על שפת נחל החצבני. המושב קרוב לקריית שמונה.

היישוב התחיל בשנת 1939 על ידי קבוצת עולים. הם באו במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין. בשנת 1940 קיבלו 1,200 דונם אדמה. ד"ר יהודה סנדלר עזר להקים את המקום. הוא נהרג בשנת 1941 ונקבר שם.

ב-1942 היו במקום 24 משפחות שחיו בצריפים (בתי עץ קטנים). עד 1944 נבנו 24 בתים וקיבלו כביש. בשנת 1947 הוקמה מחלבה של תנובה. במלחמת העצמאות ב-1948 היישוב נפגע בהפגזות, והיה קשה לחיות בו.

בשנת 1949 המוסדות שיקמו את המקום. נוספו אדמות ובסוף השנה הגיעו כ-30 משפחות חדשות. שטח המושב הוגדל לכ-3,500 דונם.

היום התושבים עובדים בעיקר בחקלאות ובמגדלות פרים. יש גם תיירים שמגיעים לנוף היפה. ליד היישוב נמצא מחנה של צמ"ה (יחידה עם כלי עבודה כבדים בצבא). הם אחראים על אזור הצפון והחרמון.