בית המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק) הוא תפקיד של בית המשפט העליון בישראל. במסגרת זו דנים שופטי העליון בעתירות נגד רשויות המדינה ובני ציבור בעלי תפקידים ציבוריים. בג"ץ יכול לתת סעד משפטי במקרים שבהם אין בית משפט אחר שדן בנושא.

לפני קום בית המשפט העליון מילא בית המשפט המחוזי בתל אביב את תפקיד בג"ץ. המושב הראשון שנרשם כעבודת בג"ץ נערך ב-8 ביולי 1948, בהליך שנגע לעצורי פרשת האלטלנה. לאחר הקמת בית המשפט העליון הועברו אליו סמכויות בית הדין הגבוה לצדק. בשנים שלאחר מכן הועברו חלק מענייני המנהל והביקורת לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2000 הוקמו בתי משפט לעניינים מינהליים כדי לקלוט חלק מהתיקים שהיו בעבר בבג"ץ. ב-2018 הועברו סמכויות מסוימות בנושאי יהודה ושומרון לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. ב-2020 שודר לראשונה דיון בבג"ץ בשידור חי, לפי עיקרון פומביות הדיון.

סמכות בג"ץ מוגדרת בחוק יסוד: השפיטה. הוא מהווה גם ערכאת ערעור על החלטות בתי משפט נמוכים וגם ערכאת ביקורת על פעולות הרשות המבצעת (הממשלה) ועל החלטות גופים ציבוריים. לגבי בתי דין שנמצאים מחוץ להיררכיה הרגילה, כמו בית הדין הרבני, ניתן לעתור לבג"ץ רק כאשר יש פגם מהותי בהחלטתם.

בשנים האחרונות התרחשו שינויים שנויים במחלוקת, למשל תיקון בשנת 2023 שהגביל את יכולתו של בג"ץ לדון בסבירות החלטות הממשלה, ותיקון זה בוטל על ידי בג"ץ בתחילת 2024.

בג"ץ נחשב לכלי מרכזי של ביקורת שיפוטית, בדיקה של החלטות הממשלה והכנסת. מאז שנות ה-80 ו-90 הורחבה זכות העמידה (היכולת להפנות עתירה) ונפתחו דלתות עבור עותרים ציבוריים כגון ארגוני זכויות אדם. בתקופת נשיאים כגון אהרן ברק אומץ גישת האקטיביזם השיפוטי, שבה בג"ץ נוטה להתערב יותר בעתירות ובבחינת מידתיות ההגבלות על זכויות.

לצד זה קיימת גם ביקורת חריפה. יש הטוענים שבג"ץ מפר המטלות הדמוקרטיות של הכנסת והממשלה, ואחרים טוענים שהוא שמרני מדי או מוטה פוליטית. הוויכוח על גבולות הסמכות שלו ממשיך גם בקרב משפטנים ופוליטיקאים.

עתירה מוגשת נגד מעשה או מחדל של רשות ציבורית שטוענים כי הוא פסול. רק מיעוט העתירות מתקבל. בבג"ץ מעדיפים בדרך כלל להסתמך על מסמכים ותצהירים ולא לערוך בדיקות עובדתיות מורכבות.

דרישות הזכות לעתור (זכות עמידה) הקלו עם השנים. בעבר נדרש שהעותר יוכיח נזק אישי וייחודי. מאז שנות ה-80 הורחבה היכולת של עותרים ציבוריים להגיש עתירות גם ללא הוכחת פגיעה אישית מובהקת. יחד עם זאת, עדיין קיימים מגבלות מסוימות, ובמקרים של פגיעה פרטית ברורה העדיפות היא לפעולה של הנפגע הפרטי.

בג"ץ עושה בירור ראשוני בעתירה. אם נמצא שיש בה ממש, הוא יכול להוציא "צו על תנאי", דרישה ממוסמכת להסביר את מעשיה. אם הנימוקים אינם משכנעים, יש "צו מוחלט" שאוסר או מחייב פעולה. לעיתים ניתן "צו ביניים", הוראה זמנית שמונעת שינוי מצב עד לסיום הדיון.

נשיא בית המשפט העליון מקצה את הרכבים השיפוטיים. בעשור האחרון השיבוץ נעשה בדרך כלל לפי לוח תורנויות, למעט תיקים מיוחדים.

החלטות בג"ץ משפיעות לא רק בתוצאות הספציפיות שלהן. הן משפיעות גם על קבלת ההחלטות במשרדי ממשלה וברשויות, שכן מקבלי ההחלטות בוחנים האם צעד כלשהו יעבור "מבחן בג"ץ", כלומר, האם יש סיכוי שייפסל בעתירה. למעמדו של בג"ץ יש גם השפעה בין-לאומית, שכן עריכת הליכים בישראל מולה משמשת לעיתים טיעון לסגירת דרישות משפטיות במדינות אחרות.

בג"ץ נתון לביקורת ממקורות שונים: אנשי ימין טוענים לעיתים שהוא נוטה לטובת ארגוני שמאל; אנשי שמאל מבקשים ממנו לשמור על זכויות אדם מול גופי הביטחון. גם המגזר הדתי חש חוסר נחת מול פסיקות שנראות סותרות לעמדותיו. לאורך השנים התקיימו הפגנות ודו"חות המבקרים את עבודת בג"ץ. יחד עם הביקורת נרשמת גם רמת אמון ציבורי שמשתנה עם השנים, למרות הירידה באחוזי אמון מסוימים, בית המשפט העליון נחשב לעיתים לבעל אמון גבוה יותר מהממשלה והכנסת.

בג"ץ הוא חלק של בית המשפט העליון. בג"ץ דן בעתירות נגד הממשלה וגופים ציבוריים.

לפני שבג"ץ היה אצל העליון, בית המשפט המחוזי בתל אביב עשה את העבודה. ב-1948 נערך דיון חשוב ראשון שנגע לאלטלנה. בשנות ה-90 ו-2000 הוקמו בתי משפט שמטפלים בחלק מהמקרים שנדונו קודם לכן בבג"ץ. ב-2020 הוקרן דיון של בג"ץ בשידור חי.

הסמכות (היכולת להחליט) של בג"ץ כתובה בחוק יסוד: השפיטה. הוא יכול לפסול פעולות של הממשלה או להורות על שינוי פעולה אם הן אינן חוקיות.

כשמגישים עתירה, בג"ץ עושה בדיקה ראשונית. הוא יכול לתת "צו על תנאי" (להורות לרשות להסביר את מעשיה), "צו מוחלט" (לאסור פעולה) ו"צו ביניים" (לעצור פעולה עד להחלטה).

בזמן הראשון היו צריכים להוכיח פגיעה אישית לפני שמקבלים עתירה. עם הזמן הותר גם לעותרים ציבוריים לפנות לבית המשפט. זכות עמידה פירושה היכולת להביא את העניין לבית המשפט.

החלטות בג"ץ משפיעות על הממשלה והרשויות. לפעמים אנשים תומכים בבג"ץ, ולפעמים מבקרים אותו. יש קבוצות שחושבות שהוא מתערב יותר מדי, ויש כאלו שחושבים שהוא שומר על זכויות אנשים.

אם רשות רוצה להרוס בית, בג"ץ יכול להוציא צו ביניים שאומר: "אל תהרסו עכשיו" עד שיינתן פסק דין.

בג"ץ נמצא במרכז וויכוחים רבים בחברה. אנשים מדברים עליו בגלל החלטות גדולות שמשפיעות על החיים של כולם.