בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם לדון בערעורים על פסיקות מבתי המשפט המחוזיים ולשמש כבג"ץ, בית המשפט הגבוה לצדק, שמטפל בעתירות נגד רשויות המדינה.

מעמד וסמכויות
בית המשפט פועל לפי חוק יסוד: השפיטה. פסיקותיו יוצרת תקדים מחייב לבית המשפט לכל דרגי בתי המשפט בישראל, כלומר פסקי-הדין שלו משפיעים על מקרים עתידיים. בית המשפט גם יכול להורות על העברת מקום דיון ונשיאו מוסמך להרחיב את הרכב השופטים בעניינים מיוחדים.

היקף השיפוט
מושבו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. הוא מוסמך גם לדון בחלק מהעניינים הנוגעים ליהודה ושומרון, בעיקר בערעורים על פסקי דין מחוזיים.

הרכב ומהלך הדיונים
לרוב הדיונים נוכח הרכב של שלושה שופטים. סוגי החלטות זמניות כמו צווי מניעה יכולים להינתן אף על-ידי שופט יחיד. במקרה שנושא הוא עקרוני או חדש, ההרכב מורחב לחמישה שופטים ומעלה. מספר השופטים בהרכב תמיד אי-זוגי.

נשיא בית המשפט והמשפיע על ההרכבים
נשיא בית המשפט קובע את הרכב השופטים על פי חוק. בפועל יש לו יכולת להשפיע על מי ישב בדין, למשל על ידי מינוי ראש ההרכב או אישור הרחבת המותב. עובדה זו מעוררת מדי פעם ביקורת על ריכוז כוח בידי אדם אחד.

תורנות ושיפוט דן יחיד
קיים שופט תורן שמקבל עתירות לבג"ץ ומחליט בשלב הראשוני אם לדחות אותן או להעביר לדיון בהרכב. על-פי נוהג, שופט שהתיר את התיק לעתים ישתתף בהרכב הרביעי או בשלושת השופטים בגלל היכרותו עם התיק.

היסטוריה ומבנה
בית המשפט העליון הישראלי החל לפעול ב-1948 כממשכו של בית המשפט המנדטורי. בתחילה ישב בירושלים במגרש הרוסים. מאז שנות ה-90 משכנו הקרוי כיום בגבעת רם. בית המשפט נוסד עם מספר מצומצם של שופטים, וההרכב והתהליכים המנהליים השתנו עם השנים.

בשנות ה-50 עברו שינויים במינוי השופטים. הונהג הליך מינוי שהקנה לוועדה לבחירת שופטים תפקיד מרכזי. בשנים אלה נבנה גרעין השופטים שהשפיע על תפקוד בית המשפט בעשורים הבאים.

מינוי שופטים וכהונה
שופטים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. מאז תיקון 2008 צריך רוב מיוחס בו כדי לבחור שופט (לפחות שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה). כהונת שופט מסתיימת בגיל 70, ויש תקופת השלמת פסקי דין בת שלושה חודשים לאחר הפרישה.

נשיא נבחר מתוך שופטי העליון על ידי הוועדה. נוהג מקובל הוא שיטת ה'סניוריטי', השופט הוותיק מציע מועמדות כדי למנוע מחלוקות. תיקון משנת 2007 קבע תקופת כהונה מרבית לנשיא ולמשנה לנשיא של שבע שנים.

כישורים ודמוגרפיה
מרבית השופטים הם עורכי דין מוסמכים, וברובם הגיעו מקודם מבתי משפט מחוזיים או מתפקידים ציבוריים כמו היועץ המשפטי לממשלה. בעבר היו חריגים שאינם עורכי דין פורמליים.

עם הקמתו היה בית המשפט מורכב בעיקר משופטים אשכנזים גברים. לאורך השנים נוספו שופטים ממוצאים שונים, נשים ושופטים ערבים. שינויים אלה משקפים ביטוי חברתי ופוליטי וכן השפעה על תכני הפסיקה.

מספר השופטים
התקן המקסימלי נקבע ל-15 שופטים. בפועל מספר השופטים משתנה עם פרישות ומינויים. לפי הנתונים בטקסט, ב-2025 מספר השופטים ירד ל-11.

מעמד ציבורי וביקורת
לבית המשפט יש השפעה ציבורית רבה ולעתים מעורר מחלוקות. חלק מהביקורת מתמקדת בתפיסות פוליטיות ובדמוגרפיה של ההרכב. קיימים גם קולות שמאשימים בהגזמת התערבות בעניינים פוליטיים, ולעיתים יש מסע דה-לגיטימציה נגדו מצד פוליטיקאים.

בניין בית המשפט
הבניין המודרני של בית המשפט נמצא בגבעת רם, ירושלים. הוא נבנה בתכנונם של האדריכלים עדה כרמי-מלמד ורם כרמי ונחנך ב-1992. המבנה כולל אולמות שיפוט, לשכות שופטים, ספרייה וחלל מרכזי גדול עם אור טבעי ורשימת חלונות שפונים לעיר.

בית המשפט העליון הוא בית המשפט הכי גבוה בישראל. הוא יושב בירושלים.

העליון דן בערעורים. ערעור זה כשמישהו לא מרוצה מפסק דין של בית משפט נמוך יותר. כשהמדינה עושה משהו שאזרחים חושבים שהוא לא נכון, אפשר לפנות לבית המשפט כ"בג"ץ". בג"ץ זה שם קצר לבית המשפט הגבוה לצדק.

מי שופטים וכמה
יש עד 15 שופטים לפי התקן. בפועל מספר השופטים משתנה. השופטים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. שופט פורש כשהוא מגיע לגיל 70.

איך נפגשים לשם לשפוט
בדרך כלל יושבים בדיון שלושה שופטים. לפעמים יש שופט אחד בלבד להחלטות דחופות. כשנושא חשוב במיוחד, יושבים יותר שופטים.

היסטוריה ובניין
בית המשפט קם ב-1948 כממשיך של בית המשפט בתקופת המנדט. הבניין הנוכחי בגבעת רם נפתח ב-1992. לפני כן הוא ישב במקום שנקרא מגרש הרוסים.

דברים שכדאי לדעת
פסיקות העליון הן תקדימים. תקדים (מילה מסובכת) זה חוק שנוצר בפסק דין ומנחה בתי משפט אחרים. לאורך השנים נכנסו לבית המשפט יותר נשים ושופטים ממקורות שונים. לפעמים יש על בית המשפט גם ביקורת ומחלוקות.