בית העמק הוא קיבוץ בגליל המערבי, דרום־מזרחית לנהריה וצפון־מזרחית לעכו. הוא שייך למועצה אזורית מטה אשר ולתנועה הקיבוצית (התנועה של הקיבוצים בישראל).
שמו של המקום מגיע מהעיר המקראית "בית העמק", המזוהה בקרבת תל מימאס. על אדמות הכפר הערבי הנטוש כוויכאת הוקם הקיבוץ.
הקיבוץ נוסד ב-4 בינואר 1949 על ידי כ־100 חברי גרעין מהונגריה, שקיבלו הכשרה במקום אחר בארץ. ב־7 במאי הצטרף הקיבוץ רשמית לתנועת הקיבוץ המאוחד. בקיץ 1949 הצטרפו כמה עולים ממדינות ערב, אך רובם לא נשארו. בשנת 1950 חלק מחברי הקיבוץ עזבו בשל פילוג אידאולוגי, ולאחר מכן הצטרפו השלמות מגרעינים מבריטניה ומהולנד. השילוב הזה העניק לקיבוץ אופי בריטי בולט והשפיע על בחירת האידאולוגיה שלו.
שנים ראשונות כללו בניית בתים וצריפים. אבן הפינה לאולם תרבות הונחה ב-1954, והאולם נחנך ב-1957. במאי 1963 נחנך מרכז ספורט בתרומה מאנגליה. הקיבוץ גם קלט גרעיני נח"ל (קבוצות של חיילים שהתיישבו כחלק מתנועת הנח"ל).
בתחילת דרכו פתח הקיבוץ מפעל לייבוש תאנים מרוב עצי התאנה באזור. בנוסף היו ענפי צאן ורפת. כשהתגלה מקור מים בסוף 1953 הוחלו זריעות קיץ, גן ירק ומרעה. בשנת 1954 נרשמו דונמים רבים מעובדים: פרדסים, מטעים ושדות גידול.
במהלך שנות ה־50 וה־60 השתפרו אספקת המים והחקלאות, וב־1963 היו בקיבוץ פרדסים ובננות, גידולי כותנה וסלק, לול ורפת.
הקיבוץ מונה כ־500 תושבים, כולל כ־280 חברים ומועמדים וכ־150 ילדים. אחרי החלטת הפרטה בשנת 2000 הוא פועל כקיבוץ מתחדש (קיבוץ ששומר על חלקים משיתוף אך גם על פרטים פרטיים).
החיים בקיבוץ חצי־שיתופיים: יש ערבות הדדית והמוסדות החברתיים פעילים, שירותי בריאות, חינוך, חדר אוכל, אולם ופעילויות תרבות.
ענפי כלכלה עכשוויים כוללים מפעל "תעשיות ביולוגיות", מטעי אבוקדו ובננות, בית אבות "אצולת בית העמק", חשמל סולארי, חאן אירוח, רפת, לול ומדגרה.
במרכז הקיבוץ מוזיאון ארכאולוגי קטן בתוך בית שרד מהכפר הישן. בסמוך יש גן ארכאולוגי ומתקנים עתיקים להפקת שמן זית שנמצאו בחפירות.
בקצה הכניסה נמצא קברו של שייח' אבו מוחמד אל־כוויכאני, מקודש לדרוזים. סביב הקיבוץ נותרו גם שרידים מבתים מהכפר כוויכאת.
במוזיאון ובגן הארכאולוגי אפשר לראות שרידים של מתקני שמן זית. בבית השרוד יש תצוגה על ההיסטוריה המקומית.
בית העמק הוא קיבוץ בגליל המערבי. הוא קרוב לנהריה ולעכו. קיבוץ זה משתייך לתנועה של קיבוצים.
הקיבוץ הוקם ב־1949 במקום שבו עמד הכפר כוויכאת. הקמה נעשתה על ידי קבוצת עולים מהונגריה. אחרי זה הגיעו גם עולים ממדינות אחרות ואנגלים.
בשטח נמצאו שרידים עתיקים שמקשרים לאזורו המקראי שנקרא גם "בית העמק".
בתחילה הקיבוץ ייבש תאנים במפעל קטן. הייתה רפת וכבשים. כשרצו להשקות את השדות חפרו בארות ומצאו מים.
בשנים שלאחר מכן גדלו פרדסים ובננות. היו גם לול ובקר.
היום גרים בקיבוץ כ־500 אנשים. יש בו חדר אוכל, ספרייה ומועדון. חלק מהחיים שם שיתופיים, וחלק כבר פרטי.
יש במקום מפעל קטן, מטעים, בית אבות וחאן לאורחים. במרכז יש מוזיאון קטן עם כלי שמן זית עתיקים.
בכניסה יש קבר של שייח' מקומי שמכובד על ידי הדרוזים. נשארו במקום גם כמה מבנים ישנים מהכפר הישן.
תגובות גולשים