בית שערים הוא מושב במועצה אזורית עמק יזרעאל, ליד רמת ישי ומדרום־מזרח לחיפה.
בשנת 1926 רכש קק"ל (קרן קיימת לישראל, ארגון שקונה קרקעות ליישובים) את האדמות דרך קבוצות מיוגוסלביה. יוגוסלבים חלוצים התיישבו שם כי חשבו שמקום זה הוא בית שערים העתיקה, ולכן קראו למושב בשם זה. בשל קשיים כלכליים ובעיות אספקת מים, מרבית המתיישבים הראשונים עזבו.
יוסף (פיקו) פפו נשאר לשמור על האדמות וחיבר בין בעליהן. הוא רכש את 1,000 הדונם הראשונים שעליהם הוקם המושב. ב־1936 הועברו הקרקעות לקבוצה חדשה והוקם מושב העובדים הנוכחי על ידי ילידי הארץ, חברי נוער העובד (תנועת עובדים צעירה), ועולים ממזרח אירופה ומיוגוסלביה. הקבוצה כונתה ארגון אפרים.
הארגון התארגן במחנה אוהלים על גבעה מול חוות שטוק, ואילו נשים וילדים נשארו ביישובים הסמוכים עד שהמושב הוכן לקליטתם.
היישוב תוכנן על ידי י. קאופמן עם תקנון בנייה שעומד במבחן השנים. עקרונות התכנון כללו נטיעת זית בגבולות המגרשים, איסור על עצים נשירים בחזית, ארגון המשק מאחורי בתי המגורים וחצרות בעלי חיים בסוף המגרש. הרחובות שתוכננו היו רחבים במיוחד, מה שאיפשר גינון ציבורי מרשים ללא שינוי גבולות.
המושב תוכנן ל־70 משקים ונמצא כיום עם 68 משקים, מספר מגרשים במקור לעובדי ציבור וכ־70 מגרשים בשכונת בנים ממשיכים שהוקמה באמצע שנות ה־90.
במרכז היישוב עמד אלון עתיק שגילו הוערך בכ־700 שנים. העץ מת לפני מספר שנים ובמקומו נשתל אלון חדש.
בבית שערים יש אחוז גבוה של משקים פעילים המתפרנסים מחקלאות. ענפי החקלאות הנפוצים הם רפת חלב, גידולי שדה וירקות, כבשים ופרדסים. באמצע שנות ה־90 נרחב היישוב במסגרת התיישבות בנים ממשיכים.
בית שערים הוא מושב. מושב זה הוא כפר חקלאי קטן.
היישוב נמצא בעמק יזרעאל, ליד רמת ישי ומדרום־מזרח לחיפה. ב־1926 קק"ל (קרן הקיימת לישראל, ארגון שקונה אדמות) רכש את השטח. חלוצים מיוגוסלביה הגיעו לכאן וקראו למקום בית שערים כי חשבו שזה המקור העתיק.
הרבה מתיישבים עזבו בגלל בעיות כסף ומחסור במים. יוסף (פיקו) פפו נשאר ושמר על האדמות. ב־1936 קבוצה חדשה של צעירים ולוחמים חקלאיים עלתה לקרקע והקימה את המושב כפי שהוא היום.
הקבוצה גרה בהתחלה במחנה אוהלים על גבעה. נשים וילדים נשארו ביישובים קרובים עד שהמקום הוכן.
האדריכל י. קאופמן תכנן את היישוב. תכנן רחובות רחבים, עצי זית בגבולות, והשטח החקלאי מאחורי הבתים. כך נותר מקום לגינות ולירים.
בעבר עמד במרכז המושב אלון עתיק בן כ־700 שנים. העץ מת ונטעו במקומו אלון חדש.
עד היום יש במושב הרבה משקים עובדים בחקלאות. יש רפתות חלב, כבשים, פרדסים וירקות. באמצע שנות ה־90 נוספה שכונת בנים ממשיכים.
תגובות גולשים