בית-חָנָן הוא מושב (יישוב חקלאי שיתופי) במישור החוף הדרומי.
הוא שוכן לצד כביש 42, כ-2 ק"מ ממערב לנס ציונה, ומשתייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית גן רווה.
בתחום המושב נמצאה רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית.
מאזור המושב ממערב יש שמורת טבע של כ-35 דונם (יחידת שטח) שבה פורח אירוס הארגמן.
השם ניתן על ידי ועדת השמות של הקרן הקיימת בגלל הסמיכות לואדי חנין.
השם משלב רעיונות של ברכה וחנינה, ומשמעותו המקובלת היא "יישוב אשר עליו ברכה".
המייסדים גם ראו בשמו ביטוי לכך "חנן האל את היישוב" בתקופה הקשה של אותם ימים.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 הופעלו מאמצים ליישב עולי בולגריה בארץ.
הושגו רכישות קרקע גדולות ליד הכפר קוביבה, והוקצו אלפי דונמים ליישובים חדשים.
הקמת המושב לוותה במחלוקות הנהגה בין נציגים בבולגריה לבין נציגים בארץ.
בסופו של דבר הוסכם על רשימת משפחות ראשונית ועל תוכנית חקלאית של פרדסים, לולים וירקות.
הכשרת הקרקע החלה ביולי 1929. היישוב הוקם בחנוכה 1929, והוא היה בין הראשונים שקמו אחרי מאורעות תרפ"ט.
בתחילה המשפחות גרו באופן זמני בראשון לציון.
לכל משפחה הוקצו חלקות: כ-10 דונם לפרדס, 3 דונם למגורים ו-7 דונם לחצר וירקות.
במרץ, יוני 1930 נטעו כ-500 דונם פרדס למתיישבים הראשונים.
המשק התקשה מבחינה כלכלית; התמיכה המוסדית הייתה מוגבלת והחובות גברו.
סיוע תקציבי אושר רק בקונגרס הציוני ב-1937 והועבר מאוחר יותר.
ב-1933 הגיעו 20 משפחות נוספות.
עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה השתרע המושב על כ-2,700 דונם.
בין 1935 ל-1939 השתפרו התוצרת והייצור: תפוזים, לולים וביצים גדלו משמעותית.
במלה"ע הראשונה הייתה תקופה קשה בגלל קושי ביצוא, אך חלק מהתוצרת נמכרה לצבא הבריטי.
בשנת 1942 מונה אברהם חכם לרב המושב של יוצאי בולגריה.
לאחר הקמת המדינה נוצר קושי דמוגרפי בגלל חוסר קרקעות לדור השני.
חלק ממשפחות שבבולגריה שילמו מקדמות ולא השלימו את רכישת המגרשים אחרי המלחמה.
ב-29 באוגוסט 1955 התקפה על פרדס סמוך גרמה לאובדן חיי עובדים.
בעשורים שאחר כך הכלכלה המקומית שגשגה: יבול ההדרים והייצור החקלאי גדלו.
נבנו בית ספר, גן ילדים, בית קירור של 120 טון, בית אריזה, מדגרה ומתקן למיון ביצים.
נכון ל-2007 שטח המושב כ-3,000 דונם.
ענפי החקלאות העיקריים הם לול עופות לביצים, מטעים של הדרים ואבוקדו, ופירות סובטרופיים כמו מנגו ואנונה.
יש חממות לפרחים, ירקות ושתילים.
עם השנים צומצמו פרדסי ההדרים והלול בעקבות ירידה ברווחיות ורגולציה.
מספר הלולנים ירד ומכסת הביצים חולקה בין המעטים שנותרו.
מפעלים משותפים רבים נסגרו, ונותרו שירותים מקומיים כמו תחנת דלק וצרכניה.
מיקומו במרכז הארץ הפך את המקום למבוקש להשכרות ולמגורים חדשים.
בית-חנן הוא מושב (כפר חקלאי קטן) ליד נס ציונה.
בשמול המושב יש שמורת טבע קטנה של כ-35 דונם (יחידת שטח).
בשמורה פורח אירוס הארגמן, פרח יפה ונדיר.
בתוך המושב נמצאה רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית.
השם הגיע משם ואדי חנין. חנין מסמל ברכה וחמלה.
המייסדים גם ראו בזה סימן לכך שהיישוב זכה לחסד.
יהודים מבולגריה רצו להקים כאן מושב חקלאי.
הקימו את המקום בחנוכה 1929, אחרי תקופה קשה בארץ.
לכל משפחה נתנו חלקת פרדס (גידול עצי פרי) וחלקות למגורים וירקות.
בהתחלה היה קשה כלכלית, אבל אחרי כמה שנים היישוב התחזק.
ב-1933 הגיעו עוד משפחות, והיישוב התרחב.
לפני מלחמת העולם השנייה גדל יבול התפוזים והתוצרת החקלאית.
אחרי הקמת המדינה לא תמיד היה מקום לכל הצעירים במושב.
ב-1955 אירע אירוע קשה שבו הותקפו פועלים בפרדס סמוך.
בהמשך נבנו בית ספר, גן ילדים ומתקנים לעיבוד ירקות ופירות.
נכון ל-2007 שטח המושב כ-3,000 דונם.
מגדלים כאן הדרים, אבוקדו, מנגו ופירות נוספים.
יש לולים לביצים וחממות לפרחים וירקות.
עם הזמן צומצמו חלק מהפרדסים והלולנים הפכו למעטים יותר.
המקום קרוב למרכז הארץ, ולכן אנשים רבים מחפשים להשכיר בו דירות.
תגובות גולשים