בלוטות יותרת הכליה (בלוטות אנדוקריניות, מייצרות הורמונים) הן שתי בלוטות הממוקמות על החלק העליון של כל כליה. מיקומן הוא באזור חוליה מספר 12, מתחת לסרעפת. לצורה משולשת ומשקל של כ-5 גרם כל אחת. הן מופרדות מהכליות ברקמת חיבור.
מיקום הבלוטות צמוד לכליות. אספקת הדם מגיעה ממספר מקורות. תאי כרומפין נמצאים בליבה.
לכל בלוטה שני חלקים עיקריים: קליפה וחלק פנימי הקרוי ליבה (מוח הבלוטה). כל חלק הוא בלוטת הפרשה פנימית, אך הם שונים בתפקידם ובמבנה.
הקליפה היא החלק החיצוני. היא חיונית לחיים ומגורה על ידי הורמון שמגיע מבלוטת יותרת המוח, ה-ACTH (AdrenoCorticoTrophic Hormone, הורמון שמעורר את הקליפה). קורטיזול (הורמון שמווסת בין היתר לחץ ודלקת) מווסת את יצירת ה-CRH בהיפותלמוס ובכך גם את ה-ACTH.
הקליפה מפרישה בעיקר קורטיקוסטרואידים, משפחת הורמונים שחשובה לאיזון הגוף.
הליבה היא החלק הפנימי. תאי הכרומפין בה מגורים על ידי המערכת הסימפתטית (החלק במערכת העצבים שפועל במצבי לחץ). תאים אלה מייצרים אדרנלין ונוראדרנלין, הורמונים שמפעילים את תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight).
הורמוני הבלוטה משפיעים על תגובת הדחק של הגוף. בזמן לחץ עולה ייצור ההורמונים, והדרישה לבלוטה גדלה. תפקוד לקוי של הבלוטה עלול להקשות על ההתמודדות עם גירויים כמו רעש או אור חזק ולגרום לבעיות ריכוז, קשב וזיכרון. מחלות הקשורות בדחק כוללות גם תחלואה נפשית כמו דיכאון וחרדה.
בלוטות יותרת הכליה הם שני איברים קטנים על גבי הכליות. בלוטה אחת על כל כליה. כל אחת שוקלת בערך 5 גרם.
הן יושבות מתחת לסרעפת, גבוה בבטן.
לכל בלוטה יש שני חלקים: קליפה (החלק החיצוני) וליבה (החלק הפנימי). כל חלק עוזר לגוף בדרך שונה.
הקליפה מייצרת קורטיזול. קורטיזול זה הורמון שעוזר לגוף להתמודד עם לחץ.
הקליפה מופעלת על ידי הורמון שנשלח מבלוטת יותרת המוח. כשהרמה של קורטיזול גבוהה, המוח אומר לבלוטת המוח להפסיק לשלוח אותות.
הליבה מייצרת אדרנלין. אדרנלין זה הורמון שעוזר לגוף להגיב במהירות בעת סכנה.
תאי הליבה מגורים על ידי מערכת העצבים שבהגברה עושה אותנו מוכנים לפעולה.
הורמוני הבלוטה מסייעים לתגובה במצבי לחץ. אם הבלוטה לא עובדת טוב, קשה יותר להירגע ולהתרכז. בעיות כאלה יכולות לגרום גם למצב רוח רע או לחרדה.
תגובות גולשים