"במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה" הוא פיוט סליחות (פיוט = שיר תפילה) הנאמר בלילה הראשון של הסליחות במנהגי אשכנז.
הפיוט מתחיל בבקשה שה' יגלה כוחו וכולל קטעים שבהם הנושא מתחננים ומציירים דמויות רועדות וכאובות, למשל אשה היולדת בפעם הראשונה (מבכירה) והתיאור "חלים", רועדים.
הפזמון החוזר הוא השורה "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה". שורה זו נלקחה מתפילת שלמה לאחר בניית בית המקדש ומשמשת כפזמון שמושמע אחרי כל מחרוזת.
מחבר הפיוט לא ידוע. ככל הנראה נכתב באשכנז או באיטליה בתקופה קדומה יחסית, עד המאה ה-11.
הפיוט בנוי ממחרוזת פתיחה ועוד שבע מחרוזות, כל אחת משלוש טורים (שורות קצרות). הטורים יחד יוצרים אקרוסטיכון אלפביתי (אקרוסטיכון = סדר שבו האותיות הראשונות יוצרות סדר אלפביתי).
כדי להגיע ל־21 טורים הוכנס הצירוף "נא שגבם" שמשלב את האות ס' עם נ'. השורה האחרונה של הפתיחה משמשת כפזמון חוזר.
בנוסף יש שימוש בקישוט לשון הנקרא צימוד, חיבור מילים או ביטויים זה עם זה לצורך הדגשה.
הפיוט פונה אל ה' ובקשתו היא שישמע לתפילת ישראל, יסלח ויושיע אותם מצרותיהם. הבקשות מובאות מתוך הכרה בחטאים, אבל הפייטן מבקש רחמים חסדיים ולא בזכות מיוחדת.
הפיוט מזכיר גם את אימת הדין המתקרב בראש השנה ואת זכות עקדת יצחק (סיפור עתיק על ניסיון האמונה של אברהם ויצחק). הוא מדגיש את מנהג אמירת הסליחות בלילה, ובמיוחד את אמירת הסליחות הראשונות במוצאי שבת, מנהג שנשמר במנהגי אשכנז עד היום.
"במוצאי מנוחה" הוא שיר תפילה שאומרים בלילה הראשון של הסליחות אצל יהודים אשכנזים.
סליחות (סליחות = תפילות על סליחה) הן תפילות שאומרים לפני ראש השנה.
הפיוט מתחיל בבקשה שה' יראה כוחו ועוזר לאנשים. בפיוט יש תמונות של אנשים שרועדים ובאישה שיולדת בפעם הראשונה.
יש פתיחה ושבע מחרוזות קצרות. כל מחרוזת בנויה משלוש שורות.
האותיות הראשונות של השורות יוצרות סדר של האותיות (זה נקרא אקרוסטיכון).
אחרי כל מחרוזת חוזרת שורה אחת קבועה: "לשמוע אל הרנה ואל התפלה". זו מילה מהתפילה של שלמה.
הפיוט מבקש שה' ישמע את תפילות העם, ייתן להם סליחה ועזרה. גם אם אנשים טעו, מבקשים רחמים מתוך לב תורתם.
הפיוט מדגיש שאומרים את הסליחות בלילה, וכך מקובל במנהג אשכנז עדיין היום.
תגובות גולשים