בצקת היא הצטברות לא רגילה של נוזלים בחלל הבין‑תאי או בחללים הסרוטיים, כמו סביב הלב, בין קרומי הריאה ובבטן.
בצקת יכולה להיות קצרה יחסית, אחרי פציעה או ניתוח, או כרונית וחמורה יותר. בצקת ריאות היא מצב מסוכן הדורש טיפול מיידי.
בצקת מורכבת לעתים קרובות מדית (Transudate), נוזל דל‑חלבון שאינו נוטה לקרוש. נוזל דלקתי עשיר בחלבון שונה ממנו. קיימות גם בצקות שבהן הנוזל הוא סרומה.
נוצרת הפרעה בשיווי המשקל בין שלושה גורמים: לחץ הידרוסטטי (לחץ הנוזל שיוצא מהנימים), לחץ אונקוטי (לחץ שנוצר על‑ידי חלבוני הדם, בעיקר אלבומין, ומושך נוזלים חזרה לכלי הדם) וניקוז לימפתי (המערכת שמנקה נוזלים מהרקמות). אם אחד הגורמים האלה משתבש, הנוזל נשאר ברקמה והופך לבצקת.
- בעיות בהחזר הורידי או חסימה גורמות לעליית לחץ הידרוסטטי ולבצקת מקומית, למשל אחרי פקקת או ניתוח.
- אי‑ספיקה לבבית: כשל בחלק הימני של הלב יגרום לבצקות בגפיים; כשל בחלק השמאלי עלול לגרום לבצקת ריאות.
- לחץ אונקוטי נמוך נגרם מחוסר אלבומין. זה קורה בתסמונת נפרוטית (אובדן חלבון בשתן) או במחלות כבד ותת‑תזונה.
- פגיעה בניקוז הלימפה גורמת לבצקת מקומית (לימפאדמה), למשל אחרי כריתת קשרי לימפה או עקב זיהום טפילי.
- תרופות מסוימות ולעתים אנגיואדמה תורשתית (מחלה נדירה של התקפי בצקות) עלולות לגרום לבצקת.
בצקת יכולה להופיע באיברים שונים ולהשפיע על התסמינים: בצקת מוחית עלולה לגרום לתשישות או לאיבוד הכרה. בצקת ריאות יוצרת קוצר נשימה. בצקת בקרנית משפיעה על הראייה. בבצקת עורית יש נפיחות מקומית אחרי עקיצות או גירויים.
הטיפול מותאם לסיבה. אם אפשר, מטפלים בגורם הבסיסי.
בלימפאדמה משתמשים בגישה משולבת: תזונה דלת מלח, ניקוז לימפתי ידני (MLD, עיסוי מיוחד לשחרור נוזלים), לבישת גרביים או שרוול דחיסה מותאמים, ולעיתים הידרותרפיה שמשתמשת בלחץ המים לתמיכה בניקוז. בטיפולים אחרים עלולים להשתמש במכשירים שמסייעים בניקוז.
כשאי‑ספיקה לבבית היא הסיבה, טיפול משולב הדורש מאמץ רב עלול להזיק. אז משתמשים בעיקר במשתנים כמו פוסיד (פוסיד הוא שם של משתן).
אחרי פציעה קלה או ניתוחים אפשר מנוחה, לחץ מקומי או שאיבה נקודתית של נוזל סרומה. גם חבישת לחץ וניקוז ידני מועילים.
הגבלת נתרן בתזונה עוזרת להקטין אחירת נוזלים. הרמת רגליים ועצירות פעילות קצרה מפחיתה בצקת בגפיים תחתונות. גרב דחיסה מותאם יכול להקל, אך יש להימנע מגרביים אלסטיות לא מתאימות.
רוב הבצקות קלות או כרוניות וניתנות לטיפול. בצקת ריאות היא חריגה ודורשת טיפול מיידי בבית חולים.
בצקת היא נפיחות שנוצרת כשהרקמות מאגירות יותר מדי נוזלים.
הנוזל יכול להצטבר בין התאים או בחללים בבטן, סביב הריאות או סביב הלב.
בגוף יש שיווי משקל בין שלושה דברים: לחץ הנוזל שיוצא מהכלים, לחץ שאותו עושים חלבוני הדם (לחץ אונקוטי, זהו לחץ שמושך נוזלים חזרה לכלי הדם) וניקוז של מערכת הלימפה (מערכת שמסלקת נוזלים). אם אחד מהם לא עובד טוב, נוצרת בצקת.
- בעיות בורידים או חסימה יכולות לגרום לנפיחות מקומית בגפה.
- כשל בלב יכול להוביל לנוזלים בריאות או ברגליים.
- בעיה בכליות או בכבד מפחיתה חלבונים בדם, ואז נוזלים נשארים ברקמות.
- ניתוחים או הוצאת קשרי לימפה יכולים לגרום לנפיחות באותו הצד.
בצקת במוח יכולה לגרום לעייפות רבה או לאיבוד ההכרה. בצקת בריאות מקשה על הנשימה. בצקת בעין יכולה להטשטש ראייה.
הדבר החשוב הוא לטפל בסיבה. לטיפול עצרתי עוזרים: פחות מלח באוכל, הרמת הרגליים ושימוש בגרב דחיסה מיוחדת.
אם צריך, רופא נותן תרופות שמורידות מים מהגוף (משתנים). אם יש נוזלים בריאות והנשימה קשה, צריך לפנות מיד לבית חולים.
אחרי פגיעה קטנה אפשר מנוחה, לחץ וחבישה. לפעמים שואבים את הנוזל בעדינות במזרק.
רוב הבצקות פחות מסוכנות וניתנות לטיפול. בצקת ריאות היא חירום ודורשת טיפול מידי.
תגובות גולשים