ברירה זוויגית היא עיקרון באבולוציה של רבייה מינית. היא קובעת שפרטים שמצליחים להשיג בני זוג ירבו יותר, ולכן הגנים שלהם יתפשטו בדורות הבאים.
תכונות שמבחר זוויגי מעדיף מופיעות לעתים אחרת בזכרים ובנקבות. זה יוצר דו‑צורתיות זוויגית, הבדלים נראים בין הזוויגים ברוב המינים.
הברירה הזוויגית היא סוג של ברירה טבעית. ההבדל הוא שהיא פועלת על תכונות שמשפרות את הסיכוי למצוא בן זוג, ולא תמיד על הישרדות הפרט. לעתים תכונה שמושכת בני זוג פוגעת בסיכויי ההישרדות, אבל עדיין נשמרת כי היא מסייעת להתרבות.
קיים הבדל בסיסי בין תאי המין: תאי הזרע של הזכר הם רבים וזולים אנרגטית, בעוד שהביציות של הנקבה הן מעטות ויקרות באנרגיה. לכן הנקבה משקיעה הרבה יותר באנרגיה ובזמן בכל צאצא.
השקעה זו תורמת לאי‑סימטריה בהתנהגות הרבייתית. הגורם שמגביל את הצלחת הרבייה שונה בזכרים ובנקבות: עבור נקבות זהו כמות המשאבים והזמן שהן יכולות להשקיע בכל צאצא; עבור זכרים זה לעתים מספר הנקבות שהם מצליחים למשוך.
הדבר תלוי באסטרטגיית הרבייה של המין. אם אין טיפול הורי לאחר הבקיעה, זכרים ירוויחו מהזדווגות עם כמה נקבות. אם נדרש טיפול של אחד מההורים, הזדמנויות להזדווג עם נקבות רבות פוחתות. יש מקרים יוצאי דופן שבהם הזכר משקיע הרבה, למשל זכר סוסון הים שדגיר על הביצים, או פינגווין קיסרי זכר שמשתתף בדגירה.
ברירה זוויגית בזכרים כוללת תחרות על גישה לנקבות. גישה בלעדית לנקבות מושגת על ידי שליטה בנקבות או בשליטה במשאבים שהנקבות צריכות. שלושה ביטויים מרכזיים:
קרבות ישירים בין זכרים מובילים להתפתחות תכונות כמו גודל גוף גדול, נשק (שיניים או קרניים) והתנהגויות תוקפניות. כאשר זכרים לא יכולים לנצח, הם מפתחים אסטרטגיות חלופיות, למשל הזדווגות מהירה או חיקוי נקבה כדי להסתיר את עצמם.
לדוגמה, אצל עוף מים לוחם יש זירת חיזור: מעל 80% מהזכרים הם טריטוריאליים עם רעמה בולטת. כ־15% הם זכרים שניצלים את הנוכחות לזדווג, וכ־1% מחקים נקבות.
כשהנקבה מזדווגת עם כמה זכרים, התחרות האמיתית היא על הפריה, כלומר על ההזדמנות של הזרע להפרות את הביצית. זה מוביל להתפתחות תכונות מסוימות שמגבירות סיכוי של זרע להצליח.
במינים מסוימים מתרחש הרג צאצאים על ידי זכרים חדשים. באריות, למשל, זכרים חדשים הורגים גורים לא נגמלים כדי לזרז את תחילת הרבייה עם הנקבות.
דרווין חילק את הבחירה המינית לשני תהליכים ברורים:
תחרות ישירה בין פרטים מאותו המין על גישה לבני המין השני. דוגמאות הן קרבות בין זכרים. תכונות שמחזקות ניצחון בקרבות, כוח או אותות משיכה, מועדפות כאן.
בחירה של פרט ממין אחד במושא ההזדווגות שלו במין השני. למשל נקבה שבוחרת את הזכר שהיא רוצה להזדווג איתו.
ההבדל המרכזי הוא מי מתחרה ומי בוחר: בבחירה תוך‑מינית המתחרים הם מאותו המין; בבחירה בין‑מינית המין השני בוחר.
מיומנויות לאיתור בן זוג. התנהגויות אפקטיביות להראות עניין. רכישת משאבים אטרקטיביים. שינויים במראה כדי להגביר אטרקטיביות.
ההבדלים נובעים מהשקעה הורית שונה. נשים משקיעות יותר בהריון ובטיפול בצאצאים, ולכן בוחרות פרטנר בקפידה. גברים יכולים להרוויח מהשגת מספר נקבות גדול יותר ובדרך כלל יתנו דגש למשאבים או אותות לפוריות של הנקבה.
נשים יחפשו זכר שמוכן להשקיע בצאצאים ומסוגל להבטיח מזון ומחסה. גברים ידגישו את המשאבים שברשותם. נקבות ישתמשו באותות המושכים שמצביעים על ערך רבייה, כמו מראה פיזי.
דרווין ששם לב שנקבות רבות נטולות ופחות מסוכמות בבחירתן. הוא כינה זאת "בחירה נשית". העדפות בחירה משפיעות על מי ינצח בתחרות ובאיזה תנאים התכונות יתפתחו.
ברירה זוויגית אומרת: הפרטים שמוצאים בני זוג מצליחים להקים יותר משפחות.
זכר ונקבה: זכר הוא המין שנותן זרעים. נקבה היא המין שנותן ביציות. ביציות הן מעטות ויקרות. זרעים רבים וזולים.
הנקבה משקיעה יותר באנרגיה ובזמן בצאצאים. לכן נשים (נקבות) זהירות בבחירת בן זוג. זכרים לעתים רוצים לזדווג עם כמה נקבות.
כי הביצית дорוקה יותר, הנקבה משקיעה בהריון ובטיפול. זה משפיע על מי ינסה למשוך יותר בני זוג.
זכרים מתחרים על נקבות. הם נלחמים, מראים תכונות נוצצות או משתמשים בדרכים אחרות כדי לזכות.
זכרים שנלחמים מפתחים גודל או נשק. חלק מהזכרים מנסים להתחמק ולגנוב הזדמנויות להזדווג.
אם נקבה מזדווגת עם כמה זכרים, הזרע מתחרה על ההפריה. לפעמים לצאצא יש אבא אחד, ולפעמים כמה אבות.
בכמה מינים זכרים חדשים הורגים גורים. זה קורה כדי שהנקבות יוכלו להרות שוב מוקדם יותר. זה אירוע קשה אך קיים בטבע.
בחירה תוך-מינית: תחרות בין בני אותו המין. הבחירה בין-מינית: פרט ממין אחד בוחר את הפרט מהמין השני.
נשים מחפשות בן זוג שידאג לצאצא. גברים מחפשים איתותים לפוריות אצל נשים. לכן הם מדגישים משאבים או מראה.
דרווין ציין שנקבות רבות בוחרות בזהירות. הבחירה שלהן משנה איך מתפתחות תכונות בטבע.
תגובות גולשים